← לספר המלא

אין שליח
בהודיה
דבר תורה
לחג השבועות
מאת
הרב יהודה טאוב
הגופן בחוברת זו: Frank Ruhl Libre

חג השבועות

הודיה ציבורית והודיה פרטית

הגננת והביכורים

בערב חג השבועות סיפר יהודי לחברו: "אשתי גננת, והיום לימדה בגן על הביכורים, איך הבאנו על שכמנו את שבעת המינים מקצות הארץ. אמרתי לה: זה לא קשור לחג השבועות! החג נקרא 'חג הביכורים' על שם שתי הלחם מן התבואה החדשה, ולא על שם הביכורים שכל יהודי מביא מביתו."

אמר לו חברו: "תנוח דעתך, מה שהגננת לימדה נכון."

שני סוגי ביכורים

במצוות הביכורים יש שני סוגים: הודיה ציבורית והודיה פרטית.

בחג השבועות עם ישראל כולו מודה לה' על ארץ ישראל ועל פירותיה, על ידי קרבן שתי הלחם. במסכת ראש השנה מבואר שבעצרת נידונים על פירות האילן, ומביאים שתי הלחם. ובאמת גם החיטה, לפני חטא אדם הראשון, הייתה מין אילן, ואחד משבעת המינים. שתי הלחם הם ביכורים ממש, אלא שהם ביכורים של הציבור.

ולאחר מכן, מחג השבועות ועד חג הסוכות, כל יהודי מביא בזמנו את הביכורים שלו, וגם הוא מודה לה' על הארץ ועל הפירות.

אם כן, הגננת צדקה. זה וזה אותו עניין בדיוק, רק שזו הודיה של הציבור וזו של היחיד.

דבר שאין לו דוגמה

אבל לא מצאנו דבר כזה במקום אחר. בחג הסוכות מודים לה' על המים ומנסכים מים על המזבח. האם כל אחד מביא ניסוך מים משלו? ודאי שלא. מנסכים בבית המקדש, וזה מועיל לכולם.

אם כן, מה שונה חג השבועות? למה דווקא בביכורים צריך גם הודיה ציבורית וגם פרטית?

אין שליח בהודיה

האבודרהם שואל: למה את כל חזרת הש"ץ אנחנו שומעים מן השליח, ואילו "מודים" כל אחד אומר בעצמו? ומשיב:

ללמדנו שבהודיה אין שליח. כל אחד ואחד צריך לומר בפני עצמו.

מעשה ידוע בגאון רבי יוסף שלום אלישיב. פעם נסע לחוץ לארץ לרגל ניתוח. כשהתרפא, ביקש שילמדו אותו לומר באנגלית "תודה רבה". שאלו אותו: לשם מה? אנחנו נגיד לרופא בשמך! אמר להם: "אין הודיה על ידי שליח. אני בעצמי צריך לומר לרופא תודה."

וכך גם בביכורים. שתי הלחם הם הודיה של כל ישראל, אבל זה לא מספיק. ההודיה הציבורית אינה פוטרת את היחיד. כל אחד צריך להודות בעצמו.

הלב אינו מתעורר על ידי שליח

ומדוע ההודיה שונה מכל הקרבנות והתפילות? כי ההודיה היא אהבת ה', רגש של שמחה ואהבה בלב. השכל מבין ששלוחו של אדם כמותו, אבל הלב, כמו שכותב ספר החינוך, מתעורר רק על ידי הפה שאדם מדבר והמעשה שאדם עושה.

היסוד

ההודיה היא לב מלא אהבה ושמחה, ולכן כל אחד צריך להביא ביכורים בעצמו ולומר "מודים" בעצמו.

יהי רצון שנזכה לומר בכל יום הודיה מכל הלב, לא על ידי שליח, אלא בפינו אנו. אבינו שבשמיים מחכה לשמוע את התודה של כל אחד מאיתנו בקולו שלו, כמו אב שאוהב לשמוע את קולו של כל אחד מבניו.

📚 עוד חומרי לימוד על חג השבועות – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/

המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/

← לספר המלא