ט"ו בשבט
שלושה סוגי פירות
שני סיפורים בדרך
ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, היום שבו עולה השרף בעצים. ביום הזה אנו משבחים את פירות ארץ ישראל. אבל קודם נתחיל מן הארץ עצמה. הגמרא במסכת עבודה זרה מביאה שני סיפורים דומים.
תלמידי רבי עקיבא הלכו בדרך אל כזיב, ופגעו בהם ליסטים – שודדים. "לאן אתם הולכים?" שאלו השודדים. "לעכו", ענו התלמידים, כדי לא לגלות את יעדם האמיתי. כשהגיעו לכזיב, פרשו מן השודדים והלכו.
שאלו השודדים: "מי אתם?" ענו: "תלמידי רבי עקיבא". אמרו השודדים: "אשרי רבי עקיבא ותלמידיו, שלא פגע בהם אדם רע מעולם". הם שיבחו את התלמידים ואת חוכמתם.
הסיפור השני היה בבבל. רב מנשה הלך אל בי תורתא, ופגעו בו גנבים. "לאן אתה הולך?" "לפומבדיתא", ענה – מקום רחוק יותר. וכשהגיע ליעדו, למקום יישוב, הלך לשם, והם לא יכלו לעשות לו דבר. ומה אמרו לו? "תלמידו של יהודה הרמאי אתה?" – חס ושלום, כך ביזו את רבו, רב יהודה. ורב מנשה נידה אותם.
שבחה של ארץ ישראל
רש"י מבאר: שודדים פרוצים הרבה יותר מגנבים. השודדים חמושים, באים ביום ואינם מפחדים. הגנבים פחדנים, באים בלילה.
אם כן, למה דווקא השודדים שיבחו, והגנבים ביזו?
זה שבחה של ארץ ישראל. השודדים היו בארץ ישראל, וקדושת הארץ השפיעה עליהם, עד ששיבחו את רבי עקיבא. הגנבים היו בבבל, מחוץ לארץ – ושם דיברו בבזיון.
היסוד
לארץ ישראל יש קדושה שמשפיעה בהכרח, גם על מי שרחוק מתורה ומצוות. בכל יהודי בארץ אפשר לראות נקודה פנימית של טהרה וקדושה.
לכן צריך להודות קודם כל על הארץ עצמה. דורות על דורות סבלו אבותינו בגלות, וכל חלומם היה לעלות לארץ ישראל. ואנחנו כבר כאן! בכל יום אנו אומרים בברכת המזון: "נודה לך ה' אלוקינו על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה". "טובה" – יש בה טוב שמשפיע עלינו, גם כשאיננו מרגישים.
הפירות הראשונים: מן העץ
ביום הזה נודה על שלושה סוגי פירות. הראשון – הפירות שאנו אוכלים. כמה סוגים, כמה צורות, כמה טעמים! לכל פרי טעם משלו, ויטמינים משלו, ובריאות מיוחדת שהוא נותן.
אמנם אין לנו היום את בית המקדש ואת הפירות שהיו אז, אבל ה' נתן לנו מגוון רחב של פירות. ובפרט נודה על פירות שאנו מקיימים בהם מצוות, כמו האתרוג וארבעת המינים.
הפירות השניים: הילדים
הילדים הם הפירות של האדם. זה לא דבר מובן מאליו: לזכות לילדים, לילדים בריאים וחכמים, שלכל אחד מעלות משלו.
ובפרט כשהילדים גדלים בקדושה ושומרים מצוות. כל "אמן" אחד שהם עונים, כל ברכה אחת שהם מברכים – כמה זה גדול! גם על זה נודה לה' ביום הזה.
הפירות השלישיים: היצירות
לכל אחד ה' נתן כישרונות, כל אחד בתחומו: רעיונות, יצירות, חידושי תורה. מבואר בספרים שחידושי התורה של אדם הם "תולדותיו", גם אם אין לו ילדים.
גם מי שאינו יוצר בפועל – עצם זה שיש לו רעיונות, שהוא מחכים בהם, מתגדל בהם ומיטיב בהם לאחרים – אלה פירות שצריך להודות עליהם.
ילדים יכולים לעשות זאת ליד שולחן ט"ו בשבט: לפני כל פרי שמברכים, לומר תודה על עוד "פרי" – על אח, על אחות, על משהו טוב שהצליחו לעשות.
יהי רצון שנזכה תמיד להסתכל על הטוב שה' נתן לנו: על הארץ הקדושה, על הפירות, על הילדים ועל הכישרונות. אבינו שבשמיים אוהב אותנו ומשפיע עלינו טוב בכל יום. ונזכה במהרה לבניין בית המקדש, להודות לה' בשיר חדש ובשמחה, ולביאת המשיח במהרה בימינו, אמן.
📚 עוד חומרי לימוד על ט"ו בשבט – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/