פסח
בפסח זוכים לקרבת ה' הכי גדולה
בכבודו ובעצמו
ימי הפסח הם ההזדמנות הגדולה ביותר בשנה לזכות לקרבת ה'. למה? כי בהגדה קראנו דבר מפורש:
"ויוציאנו ה' ממצרים, לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח, אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו".
ה' בעצמו ירד כביכול למטה. ולכן מי שעושה את ליל הסדר ואת מצוות החג כראוי, בהתלהבות ובשמחה, ומדבר באמונה, זוכה לקרבת ה'. ויכול להיות שהקרבה הזאת איננה פחותה מקרבת ה' של הימים הנוראים, שעליהם נאמר "דרשו ה' בהמצאו".
"מוציאם" בלשון הווה
בפרשת בלק אומר בלעם על ישראל:
"אל מוציאם ממצרים" (במדבר כג, כב).
שואל האור החיים הקדוש: למה "מוציאם" בהווה? הרי יציאת מצרים כבר הייתה! היה צריך לומר "הוציאם".
יש הנוהגים לקרוא את דבריו לפני ליל הסדר, כי הם יסוד גדול לכל הלילה.
יציאת מצרים חוזרת
משיב האור החיים בשם המקובלים: בכל שנה חוזרת אותה בחינה ממש של יציאת מצרים. לא רק זכר, אלא ממש יציאה.
ישראל יכלו לצאת ממצרים רק משום שה' ירד למטה. מתוך קרבת ה' הגדולה הזאת עברו ניצוצות הקדושה שהיו במצרים אל ישראל, וכך יכלו להיגאל.
ובכל שנה חוזרת אותה ירידה ואותה קרבה. ובכל שנה עוברים עוד ניצוצות קדושה מן הגויים אל ישראל. וכך, לאט לאט, מתקרבים לגאולה השלמה.
היסוד
בכל פסח ה' ממשיך להוציא אותנו. יציאת מצרים לא נגמרה, והיא מתקרבת בכל שנה אל הגאולה השלמה.
למה דווקא בלעם?
לבלעם הייתה דרגת נבואה שמקבילה כביכול למשה רבנו, אצל הגויים. בעיני נבואתו ראה איך בכל שנה עוברים ניצוצות קדושה מן הגויים אל ישראל, עד שבבוא גואל צדק לא יישאר להם כלום. ולכן אמר "מוציאם": ה' עדיין מוציא אותם.
ולפי זה מתבאר "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". אין זה דמיון. זו ממש אותה בחינה.
השבח שמוריד את השכינה
ואיך זוכים לקרבה הזאת? אומר הזוהר הקדוש: כשישראל מספרים בשבחו של ה', הקדוש ברוך הוא אוסף את כל הפמליה של מעלה ויורד למטה, ואומר: בואו ושמעו מה שבניי מספרים בשבחי. ואז הוא מברך את ישראל ושמח בהם.
שואל הזוהר: וכי ה' אינו יודע מה עשה לישראל? למה צריך לספר לו?
ועוד: לא רק בליל הסדר, אלא תמיד צריך לספר ביציאת מצרים ובשבחי ה'.
התשובה: לא משום שה' צריך את זה. ה' רוצה להשפיע עלינו שפע גדול. וכשאנחנו מספרים בשבחו, ויודעים שהכל ממנו, זה נותן כוח לפמליה של מעלה להוריד את השפע ולהשפיע על ישראל רק טוב.
כשמודים לה', זוכים לקרבת ה' הגדולה ביותר, כי אז הוא יורד לשמוע את השבח שלנו.
לכל השנה כולה
זה הלקח מן הפסח לכל השנה: על ידי שמשבחים את ה' ומודים לו, זוכים לקרבתו. ואין דבר טוב יותר מקרבת ה', שכוללת את כל הישועות ואת כל הברכות.
גם ילד יכול לעשות זאת בכל יום: לספר להורים או לחבר על טובה שה' עשה לו. וכל פעם שהוא מספר, ה' כביכול אומר לפמליה שלו: בואו ושמעו מה שבני מספר.
ובליל הסדר מתפללים: "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים". ומחדש ה"משך חכמה" בפרשת פנחס, שאם ייבנה בית המקדש בין פסח לי"ד באייר, יזכו כל ישראל עוד באותה שנה להקריב קרבן פסח.
ה' לא שלח שליח להוציא אותנו. הוא בא בעצמו, כי הוא אוהב אותנו. ובכל פעם שאנחנו משבחים אותו, הוא בא לשמוע. יהי רצון שנזכה כבר השנה לגאולה השלמה, ולקנות את מידת השבח וההודיה לה', ועל ידה לכל הישועות.
📚 עוד חומרי לימוד על פסח – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/