← לספר המלא

ארבע וארבע
שמונה
דבר תורה
לחנוכה
מאת
הרב יהודה טאוב
הגופן בחוברת זו: Frank Ruhl Libre

חנוכה

ארבע ועוד ארבע שמונה

ארבע וההודיה

יש ימים שבהם המספר ארבע חוזר שלוש פעמים: כשחל ד' בטבת ביום רביעי. היום הרביעי בשבוע, התאריך ד', וטבת הוא החודש הרביעי מתשרי. זו הזדמנות להתבונן שוב במספר ארבע, ולגלות בו עוד דברים נפלאים.

המספר ארבע קשור מאוד להודיה. יהודה, שנקרא על שם ההודיה, הוא הבן הרביעי של לאה, ולאה היא האם הרביעית. ארבעה צריכים להודות. ובקרבן תודה מביאים ארבעים לחמים, ונותנים ארבעה מהם לכהן.

וגם המילה יהודה עצמה בנויה מן האות ד', ועליה ארבע אותיות שמו של הקדוש ברוך הוא. ומכאן יתגלה סוד גדול.

חג של שמונה

חנוכה הוא חג שאין כדוגמתו. בסוכות יש שבעה ימים ועוד שמיני עצרת, שהוא חג בפני עצמו. רק חנוכה הוא חג אחד שלם של שמונה ימים.

מבאר רבי שלמה זלמן אויערבך: בחנוכה אנחנו מודים על נס ההצלה במלחמה. על נס כזה היה צריך לקבוע יום אחד, כמו פורים. אבל בנס השמן גילה לנו הקדוש ברוך הוא שהוא רוצה שנודה לו שמונה ימים. ומובא עוד שהמספר שמונה הוא כנגד הנשמה, שמהותה למעלה מן הטבע.

למה דווקא חג ההודיה, שהיא ארבע, הוא חג של שמונה?

בתולה נישאת ליום הרביעי

"בתולה נשאת ליום הרביעי" (משנה, כתובות א, א).

האות ד' רומזת לדל, כמו שאמרו בגמרא: "גימ"ל דל"ת, גמול דלים". והכלה ביום חתונתה צריכה להרגיש "דלה": לא בעצבות, אלא בפתיחות. כל מטרתה לקבל את בעלה ולהיות כלי לו, כמו הלבנה שמקבלת את אור השמש. לכן היא נישאת ביום הרביעי. ומאותה סיבה גם האמהות הן ארבע.

וכל יהודי הוא בבחינת כלה. מי שרוצה לקבל את הקדוש ברוך הוא, צריך להרגיש דל: שלא חייבים לו כלום, ושהכל מתנות ממלך מלכי המלכים. ובמיוחד מי שרוצה להודות. לכן ההודיה מתחילה באות ד'.

והאות ה' היא ד' שהקדוש ברוך הוא נכנס לתוכה. כשהאדם מרגיש דל, ה' נכנס אל תוך הדלות שלו וממלא אותה.

ד' ועוד ד'

ועכשיו החידוש הגדול: כאשר אתה ד', אתה זוכה שארבע אותיות שמו של הקדוש ברוך הוא ישרו עליך. וזו המילה יהודה: ד', ועליה ארבע אותיות. ביחד, שמונה.

סוד השראת השכינה

כשהאדם הוא ארבע, דל ומודה, והקדוש ברוך הוא בארבע אותיותיו שורה עליו, נעשים יחד שמונה. וזה סוד השראת השכינה בעולם.

ולכן המספר שמונה מורה בכל מקום על השכינה. ביום השמיני נבנה המשכן ושרתה בו השכינה, ומובא שמשיח יבוא בשנה השמינית.

וגם צורת האות ח' מראה זאת: שתי אותיות ז' וגג שמחבר ביניהן, שניים שמתחברים וה' שורה עליהם. ואולי אפשר לראות בה שתי אותיות ד' קטנות: האדם שהוא ד', וה' שמשלם לו בארבע אותיותיו.

ארבע ועוד ארבע בכל מקום

בציצית מכניסים ארבעה חוטים וכופלים, ויוצאים ארבעה מצד אחד וארבעה מצד שני. בתפילין יש ארבע פרשיות ביד וארבע בראש. והספרדים נוהגים לכתוב את שם האדנות מחובר לשם הוי"ה: ארבע אותיות ועוד ארבע.

וגם שמות האהבה כך. ידיד: ד' ועוד ד'. בשיר השירים ה' נקרא "דודי", והאהבה נקראת "דודים". "הדודאים נתנו ריח": שוב ד' ועוד ד'.

כל זה בא לומר: כאשר אתה מרגיש דל, וכל מה שה' נותן לך הוא בעיניך מתנה, ואתה מודה לו על כל דבר, הקדוש ברוך הוא בארבע אותיותיו שורה עליך. זו האהבה: ד' ועוד ד'.

דוד המלך והחנוכייה

ומי הדוד המפורסם ביותר? דוד המלך: ד' מכאן, ד' מכאן, וו' באמצע.

ועכשיו נסתכל בחנוכייה. בכל מקום מסדרים אותה כך: ארבעה קנים מצד אחד, ארבעה מצד שני, והשמש באמצע. ממש כמו השם דוד. ובכל ימי החנוכה, עם השמש, מדליקים ארבעים וארבעה נרות. שוב ארבע ועוד ארבע.

וגם שם ה' בגימטריה הוא עשרים ושש, שתי פעמים שלוש עשרה, מניין "אחד". אחד ועוד אחד, שניים שמתאחדים, וכך זוכים לשכינה.

אפשר לקחת מכאן תזכורת: בכל פעם שרואים את המספר ארבעים וארבע, בשעון או בכל מקום, לזכור. אם אני מרגיש שהכל מתנות, ועל כל דבר טוב אני מודה, לא אפסיד כלום. מלך מלכי המלכים ישרה עליי.

ומי שמודה כך, כבר היום מחובר לימות המשיח, שהם בחינת שמונה. הוא מחובר לנשמה, שמהותה שמונה. והוא כבר נמצא בחנוכה, שמהותו שמונה ימים.

ויגש אליו יהודה

בפרשת ויגש אנחנו קוראים "ויגש אליו יהודה". אומר ה"שפת אמת": יהודה נקרא על שם ההודיה. מי שרוצה לגשת אל הקדוש ברוך הוא ולהתחבר אליו, צריך להיות יהודה, להודות לה'.

ויהי רצון שנזכה תמיד להודות לקדוש ברוך הוא, ואז השכינה תשרה עלינו תמיד, בבית, במשפחה ובכל מעשינו.

כמה אוהב אותנו הקדוש ברוך הוא! הוא לא מבקש שנהיה גדולים וחזקים כדי לשכון אצלנו. הוא מבקש רק שנהיה ד': שנרגיש קטנים, נדע שהכל ממנו ונודה לו. ואז הוא בא בכל ארבע אותיותיו ושוכן בתוכנו, כמו אור הנרות שממלא את הבית בחנוכה.

📚 עוד חומרי לימוד על חנוכה – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/

המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/

← לספר המלא