← לספר המלא

שמחת
יום ההולדת
דבר תורה
ליום ההולדת
מאת
הרב יהודה טאוב
הגופן בחוברת זו: Frank Ruhl Libre

יום ההולדת

שמחת ההורים ביום ההולדת

המקור החזק ביותר

במדרש תנחומא בפרשת פקודי מובא בשם רבי שמואל בר נחמני: מלאכת המשכן נעשתה בשלושה חודשים. משה נצטווה במוצאי יום הכיפורים, והמלאכה נגמרה בכסליו. ולמה לא הקימו את המשכן מיד?

"אלא שחשב הקדוש ברוך הוא לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק... אמר הקדוש ברוך הוא: הריני מערב שמחתכם, שמחה בשמחה" (על פי מדרש תנחומא, פקודי).

לפי המדרש נולד יצחק באחד בניסן, ולכן הוקם המשכן באותו יום. מפורש כאן שיום הולדתו של יצחק הוא יום שמחה, ולא רק פעם אחת, אלא לדורות. כדי להבין את שמחת ההורים ביום ההולדת, נתבונן היטב בדברי המדרש.

שתי שאלות: הרי אין מערבין שמחה בשמחה! ומה הקשר בין הולדת יצחק לשמחת המשכן?

כדי להבין, עלינו להבין מה זה ילד יהודי.

תשעה ירחי לידה

בהגדה של פסח אנו מודים על המתנות שקיבלנו: שני לוחות הברית, שלושה אבות, ארבע אמהות... "תשעה ירחי לידה". וזה תמוה: גם לגויים יש תשעה חודשי הריון! ומה הקשר בין חבלי לידה לחבלי משיח?

כתב החפץ חיים בספר "שם עולם", בשם הגר"א: כל ימי הגלות דומים להריון, והסוף דומה לחבלי לידה. וכשהאשה מקשה לילד אומרים לה: אל תדאגי, עוד מעט תלדי. כך אנחנו, כשאנו רואים צרות, יודעים שבקרוב תבוא הגאולה.

העובר בבטן אמו אינו ניכר. כך ישראל בגלות, אין מעלתם ניכרת. וכשיבוא משיח תהיה הלידה, וכולם יראו את גדולת ישראל. ואמרו בגמרא: "אין בן דוד בא עד שתפשוט המלכות הרשעה על ישראל תשעה חדשים" (סנהדרין צח ע"ב).

ובספר "עיון יעקב" כתוב: מזמור "למנצח... יענך ה' ביום צרה" הוא סגולה לחבלי לידה, ויש בו תשעה פסוקים כנגד תשעה ירחי לידה. ומה בא אחריו? "ובא לציון גואל". אחרי חבלי הלידה בא הגואל.

יום הלידה

כמו שאחרי תשעה חודשים בא הילד, כך אחרי הגלות יבוא המשיח. יום הלידה הוא מעין יום הגאולה.

המתנה הגדולה ביותר

ולמה יש כל כך הרבה ייסורים לפני הלידה? כי בעולם הזה, כדי לקבל מתנה גדולה צריך לעבור ייסורים: "ועבדום וענו אותם... ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".

וילד יהודי הוא המתנה הגדולה ביותר. כתב הגר"א בביאורו לתיקוני הזוהר: מצוות פרייה ורבייה מתקנת בעולם יותר מכל הייחודים ויותר מכל המצוות, ולכן היא הראשונה בתורה. אין דבר שמוריד שפע לעולם יותר מלידת ילד יהודי. כבר זו סיבה לשמחת ההורים ביום ההולדת.

הלוחות שמתחת לכרובים

בקודש הקודשים עמד הארון ובו הלוחות, ומעליו הכרובים, שרומזים על אהבת ה' וישראל, ועל אהבת איש ואשה. חז"ל השוו את הנישואים למתן תורה: חמישה קולות כאן וחמישה קולות שם.

ואחרי מתן תורה, אחרי ארבעים יום, קיבלנו את הלוחות: "והלחת מעשה אלקים המה" (שמות לב, טז). כך בבית יהודי שיש בו אחדות זוכים ללוחות, מעשה אלוקים: הילד היהודי, צלם אלוקים, חלק אלוק ממעל.

למה מחללים שבת על חיי שעה

נפסק בשולחן ערוך (סימן שכט): בית שקרס בשבת, ומצאו אדם שאינו יכול לחיות אלא שעה, מפקחים עליו את הגל. אבל הטעם הרגיל, "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה", אינו שייך כאן. כתב הביאור הלכה: שמא באותה שעה ישוב ויתוודה.

ומה באדם שלא יקיים שום מצווה, כגון מי שאינו בהכרה? מסיק הביאור הלכה שמפקחים גם עליו, וכך הוכיח ה"ציץ אליעזר" (חלק ח, סימן טו). עצם החיים של יהודי שווים חילול שבת. למה?

משכן לשכינה

כתוב בשולחן ערוך (אבן העזר א): מי שאינו עוסק בפרייה ורבייה גורם לשכינה שתסתלק מישראל. ומבאר ב"חסד לאברהם": אין השכינה מתפשטת בתחתונים אלא על ידי נשמות עליונות שיורדות למטה.

וכך אומר הזוהר הקדוש: כשאיש ואשה מתחברים בקדושה, הקדוש ברוך הוא מפקיד בוולד רוח קדושה, "ואלין אקרון בנין דקודשא בריך הוא". הילד נקרא בנו של הקדוש ברוך הוא.

לכן מחללים שבת על כל יהודי: כל עוד הוא חי, יש בעולם משכן לשכינה. וכך אמרו בגמרא (שבת ל ע"ב): "נר ה' נשמת אדם, מוטב תכבה נרו של בשר ודם מפני נרו של הקדוש ברוך הוא".

וכתב האלשיך: מאז הבריאה נתאווה ה' לדירה בתחתונים. ואיפה? בבני האדם. לכן נאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", ולא "בתוכו".

היסוד

ילד יהודי הוא משכן לה'.

המשכן הראשון: יצחק

יצחק היה הילד היהודי הראשון שנולד לאב מהול, שהרי ישמעאל נולד לפני מילת אברהם. ואברהם ושרה היו באחדות גמורה, "כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו". נמצא שהמשכן הראשון לשכינה בעולם נבנה ביום שנולד יצחק.

וכתב הרמח"ל ב"דרך ה'": כל אור גדול שהאיר בזמן מן הזמנים, בשוב תקופת הזמן ההוא הוא חוזר ומאיר. לכן רצה ה' להקים את המשכן באחד בניסן, ביום הולדת יצחק.

ומה עם "אין מערבין שמחה בשמחה"? אין כאן שתי שמחות. זו אותה שמחה בדיוק: ילד יהודי ומשכן, שניהם השראת שכינה בתחתונים.

"למועד הזה בשנה האחרת"

"ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת" (בראשית יז, כא).

בספר "מבשר טוב", בשם "דברי בינה": למה הוזכר כאן "המועד"? כי ישמעאל, "שנים עשר נשיאים יוליד", לשון עננים שנוצרים ונעלמים. אבל בישראל הזמן נעשה קיום, ויום לידת יצחק נעשה מועד לדורות. וכך בכל ילד יהודי.

שמחת ההורים

ביום ההולדת זכו ההורים לבנות משכן למלך מלכי המלכים, המצווה הגדולה ביותר. כתב ב"יביע אומר": "מצוות פרייה ורבייה גדולה עד לשמים, ואין ערוך אליה בכל המצוות שבתורה".

ובכל שנה, באותו יום, מתעורר שוב אותו שפע. ההורים מודים על העבר, ומבקשים על העתיד: שביתם יהיה משכן לשכינה, ושילדיהם יהיו בנים לקדוש ברוך הוא.

מפתחות כל האוצרות

כתוב ב"שערי אורה": כששרתה השכינה בישראל, נמסרו בידם מפתחות כל אוצר ואוצר, לפתוח ולקבל כל שפע ברכה. לכן יום ההולדת זמן טוב לבקש בקשות:

"בני אתה אני היום ילדתיך. שאל ממני ואתנה גוים נחלתך" (תהלים ב, ז-ח).

ה' אוהב אותנו כל כך, עד שהוא רוצה לשכון בתוכנו, בכל ילד וילד. נודה לו על העבר, נבקש על העתיד, ונזכה: "ויהי נעם ה' אלקינו עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו".

📚 עוד חומרי לימוד על שמחות – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/

המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/

← לספר המלא