← לספר המלא

הודיה על
הניצן הראשון
דבר תורה
לשמחת פדיון הבן
מאת
הרב יהודה טאוב
הגופן בחוברת זו: Frank Ruhl Libre

דרשות לשמחות

הודיה על הניצן הראשון

שלוש שאלות

היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים מברך "שלא חיסר בעולמו כלום". ולכאורה, למה לא לחכות עד שיגדלו עליו פירות?

בביכורים, יורד אדם לשדהו ורואה תאנה שביכרה, ואומר "הרי אלו ביכורים". למה לא לחכות עד שהעץ יתמלא פירות?

ובפדיון הבן, התורה מחברת את הבכור לביכורים: "וכל בכור בניך תפדה... ראשית בכורי אדמתך תביא". וכתב ספר החינוך שזו מצווה של הודיה לה'. אדם מביא את בנו הראשון, בן שלושים יום, כמו ביכורים. למה לא לחכות עד שיגדל, עד שיהיו לו עשרה ילדים?

היסוד

אין לחכות עד שהכל יצליח ויפרח ורק אז להודות. ברגע שמשהו רק מתחיל לצמוח, מיד מודים.

ומודים מתוך אמונה שלמה: מי שהתחיל לתת, ודאי ימשיך להצמיח. לכן מברכים על האילן כשהוא מלבלב, מביאים את הפרי הראשון, ומודים על הילד מיד כשנולד.

ועם ההודיה הזאת ממשיכים כל החיים. רגש ההודיה ילווה אותנו בכל שלב בגידולו של הילד.

ומתוך רגשי ההודיה יפרח הילד ויצמח, ויתקיים בו: "שתולים בבית ה', בחצרות אלוקינו יפריחו" (תהילים צב, יד).

📚 עוד דברי תורה לשמחות – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/

המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/

← לספר המלא