חנוכת הבית
מצוות חנוכת הבית בארץ ישראל
הזכייה שכולם צחקו עליה
מעשה באברך שזכה בהגרלת "דירה למשתכן". חבריו צחקו עליו: עד שתיכנס לדירה, כבר תצטרך לתת אותה לבת שלך כשתגיע לפרקה! אבל הוא התפלל הרבה, וכעבור שנה בלבד קיבל טופס 4 להיכנס לדירה. בדרך הטבע חבריו צדקו, אבל חסדי ה' היו עליו. ואת ההצלחה תלה בכך שלמד בעיון את מעלת קניית קרקע בארץ ישראל.
חלקה בגן עדן
כשמגיע יעקב אבינו לארץ ישראל, הדבר הראשון שהתורה מספרת הוא:
"ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו... במאה קשיטה" (בראשית לג, יט).
למה צריך לספר לנו שקנה, ועוד בכמה? מבאר האבן עזרא: להודיע שיש מעלה גדולה לארץ ישראל, ומי שקונה בה חלק – כאילו קונה חלק בעולם הבא.
הרב נבנצל ממחיש: נניח שעורך דין היה מציע לך חותמת בטאבו על חלקה בגן עדן. כמה היית משלם? והנה האבן עזרא מעיד: הקונה קרקע בארץ ישראל לשם מצווה – כקונה חלקה בעולם הבא.
מפרי כפיה נטעה כרם
"זממה שדה ותקחהו, מפרי כפיה נטעה כרם" (משלי לא, טז).
את השדה קנתה אשת החיל מוכן. אבל את הכרם – נטעה בעצמה. למה? כי יש מצוות עשה מן התורה לטעת עצי מאכל בארץ ישראל, כמו שכתוב "וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל", וכמפורש באור החיים. והמצווה היא עצם המעשה. וכמו שביאר הגר"ח קניבסקי על "וכל אשה חכמת לב בידיה טוו": מצווה שאפשר לעשות בעצמך – לא עושים על ידי שליח.
שלושה עצי זית
מעשה ביהודי שבנו בניין ליד ביתו, והקבלן הציע לשלם לו על כמה עצים כפיצוי. הוא חשב להזמין פועל שיטע אותם, אבל מכר אחד אמר לו: "מפרי כפיה נטעה כרם"! קח את כל המשפחה וטעו בעצמכם.
כך עשו: למדו את הסוגיה, חפרו ונטעו שלושה עצי זית. ואז כבר לא ביקש מן הקבלן לשלם – מצוות לא מוכרים. כשנגמר הבניין, ביקש מן הקבלן לתרום לחוברת על הודיה לה' שתחולק לכל הדיירים. הקבלן שמח, ונתן פי עשרה ממחיר העצים.
ועל פי הקבלה, עץ מאכל הוא משכן לשכינה. וכבר אמר הכתוב: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך".
ומעשה ביהודי שבנה בית ולא הצליח לקבל טופס 4 מן העירייה; כל פעם דרשו ממנו דבר אחר. יעצו לו לטעת עצי פרי בגינתו לשם המצווה. הוא נטע לפני ט"ו באב, ותוך כמה חודשים הסתדר הכל.
הודו לה' – על מה?
בכל בוקר אנו פותחים את פסוקי דזמרה ב"הודו לה' קראו בשמו". ועל מה מודים? "אשר כרת את אברהם... לאמר לך אתן ארץ כנען". הדבר הראשון שכל יהודי מודה עליו בבוקר – ארץ ישראל.
וכתב ספר חרדים: לא די לגור בארץ ישראל, צריך לשמוח במגורים בה. ושאל הזוהר: כתוב "עבדו את ה' ביראה", וכתוב "עבדו את ה' בשמחה"? ותירץ: בחוץ לארץ – ביראה. בארץ ישראל – בשמחה.
ועצם השהייה בארץ היא מצווה: "כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא". ודרך אגב, לא כתוב "ארבע אמות חדשות"; כל ארבע אמות בארץ ישראל – מצווה. אם כן, הגר בארץ מקיים מצווה, והקונה בה קרקע מוסיף מצווה שנייה. ומה לגבי בית?
סעודת מצווה
בשו"ת באר שבע נשאל: האם סעודת חנוכת הבית היא סעודת מצווה? והשיב: בארץ ישראל – כן. בחוץ לארץ – רשות. והביא ראיה מן הירושלמי (סוטה פרק ח) על הפסוק "מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו": רק בית שיש מצווה לחנכו, לגור בו – בעליו חוזר מן המלחמה. וזה בית בארץ ישראל.
ומכאן שלגמרה של מצווה זו, סעודת חנוכת הבית, היא סעודת מצווה. ועוד כתב: עדיף לבנות בית חדש, כי כך מוסיפים עוד בית בארץ ישראל.
וישבתם בה
התורה אומרת "והורשתם את הארץ וישבתם בה". אברהם אמר לבני חת "גר ותושב אנכי עמכם", ומבאר רש"י: "תושב" הוא מי שיש לו זכות בקרקע. ו"ישיבה" היא קביעות, יישוב הדעת. משל לעשיר שגר כל ימיו בבתי מלון: יש לו הכל, ואין לו מקום.
לכן נראה לכאורה שיש מעלה מיוחדת לגור בבית שלך בארץ ישראל, ומי שמשכיר את ביתו וגר בשכירות אינו מקיים את המצווה בשלמותה. זה חידוש שצריך לשאול עליו חכם להלכה, ומי שאין לו אפשרות – אנוס הוא.
שנה שלמה של שמחה
"נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח" (דברים כד, ה).
מי שבנה בית וחנכו – אינו יוצא למלחמה שנה שלמה. למה שנה שלמה? וכי צריך שנה כדי לסדר את הבית?
אלא זה כמו נטע רבעי – "קדש הלולים לה'". ביאר החינוך: בתחילת פירותיו האדם מתעורר להלל את ה', כדי שתנוח עליו ברכתו. כך גם בבית: שנה שלמה של שמחה והודיה לה' על שזכה לבית בארץ ישראל.
וכתב הכוזרי שיש מצווה מן התורה לשים לב לטובות ה' ולשמוח בהן: "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך". והוסיף, שחיסרון השמחה הזו הוא סיבת הגלות: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב". כי רק מי שמרגיש את הטוב מגיע להכרת טובה שלמה, ומקבל עליו מלכות שמיים באהבה. ולכן כתבו הפוסקים: מי שלא עשה סעודת חנוכת הבית מיד, יכול לעשותה במשך כל השנה הראשונה. שנה שלמה – להתרגש ולהודות.
לומר בחנוכת הבית
הקונה קרקע בארץ ישראל כקונה חלק בעולם הבא. "וישבתם בה" – בית קבוע, שלך, בארץ הקודש. לכן חנוכת הבית בארץ ישראל היא סעודת מצווה, והתורה נותנת שנה שלמה לשמוח ולהודות על הבית.
יהי רצון שבעלי הבית ישמחו בביתם החדש שנים רבות, ויודו לה' בכל בוקר על הארץ הטובה שנתן לנו. אבינו שבשמיים, שנתן לנו את ארצו ואת ביתנו בתוכה, אוהב אותנו אהבה רבה, ונעבוד אותו בשמחה ובטוב לבב.
📚 עוד דברי תורה לשמחות – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/