← לספר המלא

חתונה
יהודית
דבר תורה
לשמחת החתונה
מאת
הרב יהודה טאוב
הגופן בחוברת זו: Frank Ruhl Libre

לשמחת החתונה

כיצד נראית חתונה יהודית

שני זיווגים, שתי דרכים

בתורה מסופר על שני חיפושי זיווג, ויש ביניהם הבדל עצום. אצל אליעזר, ששידך את רבקה ליצחק, הכל ניסים: קפצה לו הארץ, "טרם כלה לדבר" ורבקה יוצאת, הסימן מתקיים, ובתואל שרצה להמיתו מת. מהר מהר הוא חוזר עם רבקה.

אצל יעקב אבינו, הכל מכשולים. אליפז רודף אחריו ולוקח את כל אשר לו. לבן מעביד אותו שבע שנים, מרמה אותו, והוא עובד עוד שבע שנים. רק אז הוא בונה את ביתו. מה נשתנה זה מזה?

אליעזר תולה הכל בחסד ה'

מבאר רבי אלימלך בידרמן ב"באר הפרשה" (ואין לנו השגה באבות, אלא לומדים את הנוגע לנו): אליעזר לא הרגיש לרגע שיש לו סיכוי בדרך הטבע. מיד ביקש:

"ה' אלקי אדני אברהם, הקרה נא לפני היום, ועשה חסד עם אדני אברהם" (בראשית כד, יב).

ארבע פעמים מוזכר "חסד" בפרשה. אליעזר מרגיש שהכל חסדים, ושמשורת הדין לא מגיע לו דבר. הוא תלוי כולו ביד ה'.

יעקב יצא מבית אביו כשהכל נראה מסודר: "הגדולה לגדול והקטנה לקטן", רחל ליעקב, והרבה ממון בידו. בהר המוריה התפלל על הדרך ועל החזרה בשלום, ולא מצאנו שהתפלל על הזיווג. אמר לו ה' כביכול: אין שום דבר בטוח, "מה' אשה לאיש". והוא עבר מכשולים רבים עד שהפנים: "אם ה' לא ישמר עיר, שוא שקד שומר".

האמונה מתבטאת בהודיה

ואחרי שמוצאים, במה מתבטאת האמונה? אצל אליעזר:

"ויקד האיש וישתחו לה'. ויאמר ברוך ה' אלקי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני" (בראשית כד, כו-כז).

מי שמאמין באמת, האמונה שלו מתבטאת אולי בעיקר בהודיה שאחרי. אם אתה מאמין שה' הביא לך, היכן ההודיה?

אמרו חז"ל: קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף. ומה עשו ישראל כשנקרע הים? "אז ישיר". וכמעט בכל התורה לא מצאנו אדם שהשתחווה והודה, רק כאן, על הזיווג. "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים": התורה האריכה כדי ללמדנו את העיקר.

חתונה יהודית

כל החתונה היא הודיה ושירה לקדוש ברוך הוא.

מה' יצא הדבר

לבן ובתואל אמרו "מה' יצא הדבר". ובגמרא (מועד קטן יח ע"ב): מן התורה, מן הנביאים ומן הכתובים, "מה' אשה לאיש". ומביא בעל "תורה תמימה" את המדרש: בוא וראה כמה קשה הזיווג, שה' מייחד שמו עליו. הזיווגים אינם במקרה, אלא בהשגחה מן השמיים, "אלקים מושיב יחידים ביתה".

ואם רוצים שהזיווג ימשיך, צריך להודות. כמבואר בספר החינוך, ההודיה ממשיכה עוד ועוד שפע.

קרבן תודה בחתונה

כותב רבנו בחיי שמביאים תודה גם על "שאר שמחות, כגון שמחת חתן וכלה", שנאמר "קול חתן וקול כלה... מבאים תודה בית ה'" (ירמיהו לג, יא). והיום, כשאין קרבן, החתונה כולה צריכה להיות שירי תודה והלל לה'. ולפחות שבעה ימים, שבעת ימי המשתה, של תודה.

כותב המהרש"א: שמחת חתן וכלה צריכה להיות בדיבור של מצווה, להזכיר את חסדי המקום, ולכן סיים הפסוק "קול אומרים הודו": קולות השמחה יהיו בשבח המקום.

ובמצוות אנו מברכים ברכת המצוות. אבל לחתן וכלה תיקנו חז"ל שבע ברכות, שכולן הודיה: מ"שהכל ברא לכבודו", דרך "יוצר האדם" ו"אשר ברא ששון ושמחה", ועד "משמח ציון בבניה". מודים על העבר, ואז מתפללים על העתיד, וההודיה מורידה שפע עצום.

מצא או מוצא

בגמרא מסופר שהיו שואלים את החתן: "מצא או מוצא?" "מצא אשה מצא טוב", או "מוצא אני מר ממות את האשה". וכי חשבו שנשא אישה רעה? אלא באו לומר לו: שתי דרכים לפניך, והכל תלוי בך.

מי שחושב "אני מצאתי", בכוחי, עליו נאמר "מוצא אני מר". אבל מי שמאמין ש"מצא" היא מציאה, שה' המציא לו, "לעת מצא, זו אשה", עליו נאמר "מצא טוב".

חתן יקר, אתה מאמין שזו מציאה מאת ה'? בוא נראה: כמה אתה רוקד, מודה ומשבח לה'! תתחיל לרקוד, "מצא אשה מצא טוב".

לומר בשמחה

אליעזר תלה הכל בחסד ה', וכשמצא, השתחווה והודה. הזיווג הוא כקריעת ים סוף, ואחריה "אז ישיר". חתן וכלה מביאים תודה, ושבע הברכות כולן הודיה. חתונה יהודית היא הודיה ושירה לה'.

יהי רצון שנזכה לחתונות של יהודים שמודים לה', שהמציא להם את זיווגם. אבינו שבשמיים, "מושיב יחידים ביתה", יעלה את הזיווג מעלה מעלה, ויזכו החתן והכלה לבנות בית שהשכינה שורה בו, בניין עדי עד. אמן.

📚 עוד דרשות לשמחות ודברי תורה – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/

המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/

← לספר המלא