← לספר המלא

אור הלבנה
כאור החמה
דבר תורה
לשמחת הולדת הבת
מאת
הרב יהודה טאוב
הגופן בחוברת זו: Frank Ruhl Libre

הולדת הבת

אור הלבנה כאור החמה

"בנתא עדיפא לי"

כולם מכירים את דברי הגמרא "אשרי מי שבניו זכרים". אבל באותה מסכת יש גמרא הפוכה:

"אמר רב חסדא: לדידי, בנתא עדיפא לי מבני" (בבא בתרא קמא ע"א).

רב חסדא אומר: בשבילי בנות עדיפות מבנים. ושם גם נאמר "בת תחילה סימן יפה לבנים", ומבאר הרשב"ם: כי היא תגדל את אחיה. למה רב חסדא חושב הפוך מכולם? נקדים הקדמה.

שלושה שינויים בהלכה

בדורות האחרונים השתנה מאוד היחס לבנות, לפחות בשלושה דברים. א. בת מצווה: לפני כמאה וחמישים שנה לא היה מושג כזה, והיום כולם עושים. והרב עובדיה יוסף ממליץ על כך, כי גם בבת "גדול המצווה ועושה", ופוסק לעשות זאת בצניעות.

ב. לימוד תורה: עד לפני דורות לא רבים בנות כמעט לא למדו. החפץ חיים כתב בתוקף שיש ללמדן, וקמה תנועת "בית יעקב" וגדלה מאוד.

ג. סעודת הודיה: מעולם לא עשו סעודה על לידת בת. הרמ"א כתב על "שלום זכר" לבן, ועל בנות לא נזכר דבר. וכבר תמהו: אם הסעודה היא הודיה על שהוולד יצא בשלום, מה ההבדל? והיום, ברוך ה', עושים גם לבת קידוש, "זבד הבת" ומסיבה, ומודים לה'.

אין תשובה ברורה למה פעם לא נהגו כך. איך מסבירים את השינוי?

נבואה שאי אפשר להבין כפשוטה

"והיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים" (ישעיהו ל, כו).

כפשוטו זה אסון: הכול יישרף, ולא יהיה לילה. אלא שהחמה והלבנה הן סמלים. במדרש נמשלו ישראל ללבנה. ובחלום יוסף, "השמש והירח" הם האב והאם. השמש זהה כל יום, והירח מתמלא ומתמעט ומתחדש, כטבע האשה, עד שגם בהלכה יש "וסת החודש". השמש נותנת והירח מקבל.

ועוד: השמש מאירה מעצמה, והירח מקבל את אורו מן השמש. זה נותן וזה מקבל, זה פועל ביום וזה בלילה. ויש עוד דוגמאות רבות.

אם כן, הנבואה רומזת שלקראת הגאולה ישתנה היחס בין האיש לאשה. אבל צריך להבין נקודה חשובה.

לא להפוך את הלבנה לחמה

ברחוב רוצים שאור הלבנה יהיה כאור החמה כפשוטו, וזה אסון. לא אומרים לאשה "מה שאת עושה חשוב", אלא: לגדל ילדים ולבנות בית אינו חשוב, היי כמו האיש.

מספרים על כינוס שבו כל אשה סיפרה מה היא עושה. קמה אשה אחת וסיפרה שהיא מגדלת שבעה יתומים: רוחצת אותם, דואגת להם מן הבוקר ועד הערב, משיאה אותם ודואגת להם לבתים, ומארחת אותם בכל שבת. כולם היו בהלם, לא האמינו שיש דבר כזה עלי אדמות. עד שאמרה: אלה שבעת הילדים שלי. מה לעשות, יש להם רק אמא. כולם צחקו, אבל השאלה נשארת: למה אם הם יתומים זה מפעל עצום, ואם הם ילדיך זה "שום דבר"?

שני המאורות הגדולים

בספרי הקבלה מבואר: בתחילה היו שני המאורות "גדולים" ושווים. לא באותו גודל, אלא ששניהם ינקו ישר מבורא עולם. כמו בהלכה: "גדול" הוא מי שעומד ברשות עצמו, ו"קטן" מי שסמוך על שולחן אביו.

ואז אמרה הלבנה: "אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד?", ונאמר לה: "לכי ומעטי את עצמך" (חולין ס ע"ב). מאז אין לה אור משלה, רק מה שמגיע מן השמש. לכן היא נקראת "המאור הקטן".

היסוד

לעתיד לבוא "והיה אור הלבנה כאור החמה": לא שתהיה כמו החמה, אלא שיהיה לה אור משלה. יעריכו את האשה על מה שהיא עצמה עושה.

והיום אנחנו באמצע התהליך, ובאמצע תהליך יש בלבול. אבל מה שעושים היום סעודת הודיה לבת, בת מצווה ולימוד תורה לבנות, הוא חלק מן הדרך: שהבת תהיה חשובה במה שהיא עושה, לא שתהפוך לגבר.

למה בנות עדיפות

א. התוספות: חתניו של רב חסדא היו גדולי הדור, רבא ורמי בר חמא. את עתיד הבנות אפשר לקבוע בכך שמשיאים אותן לתלמידי חכמים, ובבנים אין בטחון. ועוד, אמרו "כל הנביאים לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם", ומבאר המהר"ל: בתו כגופו, ונמצא שהוא עצמו דבק בתלמיד חכם.

ב. האשה היא הבית. במדרש מסופר על זוג חסידים שנפרדו: הוא נשא רשעה ונעשה רשע, והיא נישאה לרשע ועשתה אותו צדיק. "הכל מן האשה". וכתב הגאון רבי זלמן סורוצקין: "יש להקדים אשה לאיש בענייני אמונה ומצוות". ולכן נפסק שמותר, ואף מצווה, לתת כסף שנדבו לתלמוד תורה לבית ספר לבנות, כי חינוך הבת הוא יסוד היהדות.

ויעקב אבינו עבד שבע שנים בשביל רחל וקיבל את לאה, והסכים לעבוד עוד שבע שנים. בשביל מה? לא בשביל יופייה, שהרי הצליחו להחליף לו את הכלה ולא הבחין, כי מאז שפגש אותה על הבאר כמעט לא ראה אותה, מרוב צניעות. הוא הכיר במידותיה הטובות, ובשבילן שווה להשקיע עוד שבע שנים. כי כמה צדיקים יהיו הילדים תלוי בעיקר באם. "שמע בני מוסר אביך, ואל תטוש תורת אמך": את תורת האב צריך לשמוע, ותורת האם כבר בתוכך, רק אל תעזוב אותה.

ג. "ויבן ה' אלקים את הצלע": בינה יתירה נתן ה' באשה (נידה מה ע"ב). הבן נולד עם ערלה, והאשה "כמאן דמהילא דמיא" (עבודה זרה כז ע"א). מטבעה היא קרובה יותר לקרבת אלוקים. לכן היא מברכת "שעשני כרצונו": קרובה לתכליתה. והאיש מברך "שלא עשני אשה", כי הוא אינו יכול להחזיק מעמד בלי תורה ומצוות.

הכל מן האשה

כתב הרב אליהו כי טוב ב"ספר התודעה": כל ראשית טובה בישראל באה מכוח האם. חוה אם כל חי, שרה בנבואה, מרים, נשי דור המדבר באמונה, דבורה, רות אם המלכות, אסתר, יהודית בחנוכה, חנה ושבעת בניה. ובקרוב, אמהות לאורו של משיח.

ה' אוהב אותנו, ונתן בבנות ישראל אור מיוחד משלהן. יזכנו לגדל את בנותינו בדרך התורה והמצוות, ולראות בהן נחת, עד שיתקיים "והיה אור הלבנה כאור החמה". סימן טוב ומזל טוב!

📚 עוד חומרי לימוד על שמחות – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/

המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/

← לספר המלא