שלום ילדים יקרים. אני רוצה לספר לכם היום על דמותו של מורי ורבי, הרב דרוקמן זכר צדיק לברכה. אני רוצה לגעת במידה אחת ממידותיו הגדולות. כשהרב היה מתפלל, אנחנו הרגשנו איך התפילה שלו מלאה בכוונה, מלאה ברגש, מלאה בתחושה שהוא מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא. כשהוא היה אומר את המזמור על שולחן השבת: "רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת, אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם. מֶלֶךְ אַבִּיר, מֶלֶךְ בָּרוּךְ, מֶלֶךְ גָּדוֹל..." וכו', היינו מרגישים איך הקדוש ברוך הוא איתנו, איך הוא מודה לקדוש ברוך הוא על כל החסדים שעשה איתו ועם כל בני ביתו, ועם כל הבריות.
איזה זמירות מלאות בכוונה, בהתרגשות. כשהוא היה אומר בתפילה בימי הדין: "וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כְּעָשָׁן תִּכְלֶה" הרגשנו שהתפילה שלו גורמת לכיליון של הרשעה מן העולם, שהעולם הזה יהיה יותר טוב. אני מאחל לכם, ילדים, ולי, שנזכה שהתפילה שלנו תהיה מלאה בכוונה והתרגשות, כמו שהיתה תפילתו של מורנו ורבנו הרב דרוקמן זכר צדיק לברכה. להתראות ילדים.