שלום עליכם ילדים אהובים. אתם יודעים, ילדים, את שנת השמיטה חותמת מצוות עשה מיוחדת במינה. אחרי ששנה שלמה כל הפירות היו הפקר וכל העניים והעשירים - יחדיו אכלו, כדי שכל יהודי יוכל להתחיל מחדש ולקבל הזדמנות להרים את החיים שלו, ה' יתברך נתן לנו מצווה חשובה מאוד שנקראת 'שמיטת כספים'. כל ההלוואות שבן אדם לווה - היו נמחקות, נשמטות. לא צריך לדאוג, "וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה". הקדוש ברוך הוא מבטיח למי שבאמת מקיים את המצווה הזאת, ולא דורש מאותו עני שהיה צריך ללוות את הכסף, הוא לא דורש ממנו 'תשלם לי!' מי שהיה נוהג כך, הקדוש ברוך הוא אומר לו: 'אל תדאג', אתה תקיים את המצווה ואני דואג לך, אני אדאג לך.
"לְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ." אתם יודעים, ילדים, זו מצווה גדולה להלוות למי שאין לו, אפילו יותר מן הצדקה. כי כשנותנים צדקה לבן אדם, אז יש קצת השפלה, הכבוד של האדם שקיבל את הצדקה... הוא מרגיש קצת מושפל. זה אפילו מרגיל אותו לעיתים מרוב זה שפעם אחר פעם הוא לוקח את הצדקה, לפעמים זה מביא אותו למקום שהוא כבר מתייאש מלנסות לחיות עם ה' יתברך, אבל לחיות על ידי זה שהוא עובד. וכאשר מלווים לבן אדם, אז זה נותן לו אפשרות לשמור על הכבוד, 'אל תדאג, אני אחזיר לך, אני אחזיר לך.' ובאמת, ילדים אהובים, כאשר היו מלווים, זו היתה מצווה גדולה מאוד, וכאשר היו שומטים את ההלוואה, היה מתברר בדיעבד שההלוואה הזאת הייתה צדקה, וצדקה מאוד מאוד גדולה.
ככה העניים היו יכולים להתרומם ולהתחיל. אתם יודעים מתי היה השיא? זה אמנם נושא לסרטון אחר, אבל בשנת היובל, אחרי שבע שמיטות, בשנת החמישים, גם הקרקעות שיהודי מכר מנחלת אבותיו - היו חוזרות אליו. "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ", כולם היו מקבלים, כי הקדוש ברוך הוא כל כך רוצה שתהיה לנו הזדמנות שנייה. זה דבר אדיר, מתנה גדולה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו, שהוא מחנך אותנו כעם לדברים האלה. להתראות ילדים אהובים!