"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי. שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם". הנושא הראשון בפרשת משפטים: קניית עבד עברי והדאגה לו. קצת פלא, מה? התורה שלנו בעד עבדים?! עבדים זה דבר טוב?! כולם שואלים: הרי כל אחד רוצה להיות חופשי. מה זה לקנות עבד, שהוא עכשיו חייב לעשות מה שאני אומר כל החיים שלו?! אז בואו נבין מה זה עבד לפי התורה. עבד לפי התורה, זה אדם שהוא לא מצליח בחיים.
הוא לא מצא פרנסה אף פעם, הוא אדם שלא מצליח להסתדר בחיים. כנראה בכל עבודה שהוא מתחיל, הוא לא מצליח להמשיך. והאדם הזה, אין לו עבודה ואין לו כסף, והוא לא יכול לקנות אוכל לבית. אומרת התורה: אדם כזה, כדאי לו, אולי, למכור את עצמו לעבד, כדי שהוא לא יגיע, חס וחלילה, לגנוב ולעשות עבירות, ובית דין יתפסו אותו, וימכרו אותו לעבד. אז תארו לעצמכם אדם כזה שלא מסתדר, עושים איתו חסד, והוא עובד אצל אדון, האדון לא מתאכזר אליו. וכך אומר הרמב"ם, בואו תראו מה אומר הרמב"ם.
אתם יודעים, יש לנו תורה שבכתב, ויש לנו תורה שבעל פה. והרמב"ם כינס הרבה מאוד הלכות, שנמסרו למשה מסיני, ומשה העביר אותם בעל-פה. ה' אמר לו: תכתוב "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי", אבל בעל פה אני מסביר לך מה הדינים של העבד. אז בואו תראו קצת כמה דינים מהרמב"ם על העבד, וכדאי להמשיך וללמוד עוד בבית. "כָּל עֶבֶד עִבְרִי אוֹ אָמָה עִבְרִיָּה, חַיָּב הָאָדוֹן לְהַשְׁווֹתָן לוֹ בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה". אם הוא אוכל אוכל טעים, הוא חייב גם לתת להם אוכל טעים.
אם הוא קונה לעצמו קרטיב, הוא חייב גם לתת לעבד שלו קרטיב. "בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה, בִּכְסוּת וּבְמָדוֹר". אם הוא הולך עם בגדים מפוארים, הוא אדם עשיר מאוד, הוא חייב לתת גם לעבד שלו בגדים מפוארים. "בְמָדוֹר" הכוונה - איפה הוא גר, אי אפשר שאתה תגור באיזה בית פאר, והעבד שלך תשים אותו במחסן. לא, לא נותנים לעבד לגור במחסן, נותנים לגור בחדר בתוך הבית. וממשיך הרמב"ם ואומר כל מיני הלכות: אם יש לך רק כרית אחת, אז אין דבר כזה שאתה תישן על כרית והעבד לא יישן על כרית.
אם אתה ישן עם שמיכה טובה, גם העבד צריך להיות עם שמיכה טובה. התורה בעצם אומרת, אל תתייחס לעבד כאילו שהוא פחות ממך. העבד זה אדם שעכשיו צריך את העזרה שלך. נכון, הוא צריך שאתה תתן לו אוכל ומקום לגור, במקום שהוא יצטרך לחפש פרנסה, הוא עובד אצלך, אבל אתה חייב לדאוג לו. איזו מידת חסד התורה מלמדת אותנו! כמה חסד אנחנו צריכים ללמוד מהפרשייה הזאת של עבד עברי, ללמוד לעזור לאדם שלא כל כך הסתדר בחיים. לאדם שאולי גנב, ובית דין מכרו אותו, אבל אתה לאט לאט תלמד אותו פרנסה.
אם אתה נגר - תלמד אותו נגרות. אם אתה עורך דין - תלמד אותו לעבוד במשפטים. אתה תלמד אותו את העבודה, ואז, אחר כך, אחרי שש שנים, אתה חייב לשחרר אותו. בשנה השביעית אתה משחרר אותו ונותן לו מתנות, שהוא יוכל להתחיל את החיים מחדש. כמה התורה שלנו היא תורת חסד. יהי רצון שגם אנחנו נזכה לעשות חסד עם אנשים שאנחנו מרגישים שהם קצת צריכים עזרה, נותנים להם בשמחה, עם כל הלב. לא - זה שלי, אני לא אתן לך. כן, יש לך שתי כריות ואחת שלך, אחת לשני. לחתוך את הטעות שאומר אל תשמור את שתיהן לך, תן אותן בשמחה למי שצריך. לחתוך שנזכה להתראות ילדים.