שלום ילדים יקרים, שלום ילדים אהובים. רבן שמעון בן גמליאל, נשיאם של כל ישראל, שלח פעם את העבד הטוב שלו, טבי, למשימה. הוא קרא לו ואמר לו: 'טבי, צא אל השוק ותביא לי דבר מאכל ממש ממש טוב, משובח.' וטבי יצא אל השוק. הגיע, הסתכל על כל החנויות - מה מוכרים פה, מה מוכרים שם, אמר: 'אה, בשר משובח, אני אקנה!' נכנס אל הקצב, וקנה משהו ממש ממש משובח. וכשהגיע לרבן שמעון בן גמליאל, אמר לו: 'הנה, הבאתי לך לשון של פרה. הקצב אמר שזה בשר ממש ממש טוב.' רבן שמעון בן גמליאל אמר לו: 'יפה, כל הכבוד, באמת לשון היא בשר ממש ממש משובח.
אבל עכשיו, טבי, משימה שנייה. צא שוב אל השוק ותביא לי משם דבר מאכל גרוע.' מה? דבר מאכל גרוע? טבי היה ממש מופתע. אבל 'רבן שמעון בן גמליאל אמר, אז אני חייב לעשות'. הוא יצא שוב אל השוק וחשב בדרך, הוא אמר לעצמו: 'מה זה הדבר הזה? למה הוא אמר לי להביא דבר מאכל גרוע? בשביל מה זה טוב? אה, הבנתי, הוא רוצה ללמד משהו את התלמידים שלו! רבן שמעון בן גמליאל אמר לי את זה באמצע שהם למדו משהו. הוא רצה ללמד את התלמידים שלו משהו, יש פה איזה תרגיל.
אה, אני יודע, אני יודע!' וטבי רץ שוב לחנות הבשר וביקש מהקצב שוב בשר. וכשהוא חזר לרבן שמעון בן גמליאל, הוא אמר לו: 'רבן שמעון בן גמליאל, הבאתי לך שוב דבר מאכל, אבל הפעם דבר מאכל גרוע.' ורבן שמעון בן גמליאל שאל אותו: 'נו, טבי, מה הבאת?' וטבי אמר לו: 'הבאתי לשון של פרה.' 'מה?' אמר רבן שמעון בן גמליאל, 'הבאת לשון של פרה שוב? קודם שלחתי אותך להביא דבר מאכל משובח והבאת לשון. עכשיו אמרתי לך להביא דבר מאכל גרוע והבאת לשון? איך זה יכול להיות?' 'כן', אמר טבי, 'רבן שמעון בן גמליאל רבי, אתה לימדת אותי שאם הלשון היא טובה - אין טובה ממנה, ואם היא גרועה - אין גרועה ממנה.
אם אנחנו משתמשים בלשון לטובה, אז אין כמוה, היא טובה מאוד, אבל אם אנחנו משתמשים בלשון שלנו לרעה - אין גרועה ממנה'. רבן שמעון בן גמליאל שמח מאוד על חכמתו של עבדו. הוא אמר לו: 'כל הכבוד, טבי, הבנת מה שלימדתי אותך'. ואז הוא הסתובב אל התלמידים שלו, ואמר להם: 'ראיתם, תלמידיי, כמה חכם טבי עבדי? גם אנחנו צריכים ללמוד, שאם הלשון שלנו טובה - אין טובה ממנה, וחס וחלילה שלא נשתמש בלשון לרעה.' ילדים יקרים, אתם יודעים, יש תפילה מאוד מאוד חשובה - תפילת עמידה, תפילת שמונה עשרה.
אנחנו מבקשים בה הרבה בקשות. ולקראת הסוף של התפילה הנפלאה הזאת, אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא: "אֱלֹהַי נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה". "אֱלֹהַי נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע", הכוונה תנצור לי את הלשון, תשמור לי את הלשון מרע, מדיבורים רעים. ה', תעזור לי שלא ייצאו לי מהפה דיבורים לא טובים, בבקשה שתהיה לי רק לשון טובה. גם אנחנו נבקש שנשתמש בלשון שלנו רק לטובה! להתראות ילדים!