אתם יודעים, ב-י"ח בכסלו זה יום ההילולה של צדיק מיוחד מאוד. לא יודע אם שמעתם עליו, הרב צוף דב"ש. דב"ש ראשי תיבות - דוד בן שמעון, הרב דוד בן שמעון, כתב ספר "שער החצר". איזה ספר מתוק זה, איזה ספר קדוש זה, ספר נפלא ביותר. ספר שכתוב בו שבחים על ארץ ישראל, רק שבחים על ארץ ישראל. כמה הרב אהב את ארץ ישראל. הרב היה עילוי, עילוי, תלמיד חכם עצום במרוקו, וכל מה שהוא רצה זה רק לעלות לארץ ישראל. אמרו לו: "הרב, אתה תהיה פה דיין, אתה תהיה פה רב, יש לך פה עתיד גדול", הוא אמר: "אני הולך לארץ ישראל." הלך לארץ ישראל לפני מאה חמישים שנה, מגיע לירושלים עיר הקודש, ובירושלים עיר הקודש, אני לא יודע אם אתה יודעים, אבל לפני מאה חמישים שנה כולם היו עניים.
ממש כולם היו עניים, כמעט ולא היה מה לאכול. והרב צוף דב"ש היה דואג לעניים, היה דואג ליתומים, היה דואג לאלמנות, לעזור למשפחות היהודיות בירושלים. מי כבר היה שמה? "עדת המערביים", אלה שבאו ממערב, שבאו ממרוקו, שבאו מצפון אפריקה. אבל הספר שהוא כתב, זו אהבת ישראל. אתם יודעים מה זו אהבת ישראל? אמרנו שכל הספר זה רק תשבחות, שבחים והילולים לארץ ישראל. כמה סימנים, כמה פסקאות יש בספר הזה? תראו, בספר הזה יש תרי"ג סימנים, שש מאות ושלוש עשרה פסקאות לשבח את ארץ ישראל.
למה דווקא 613? כי 613 מצוות, חז"ל אומרים: "ישיבת ארץ ישראל היא שקולה כנגד כל המצוות". מלמד אותנו הרב צוף דב"ש: תדעו לכם, זה לא רק משול כנגד כל המצוות, אלא שיש בזה את השבח של כל המצוות. הרב באמת השקיע בעצמו את כל המרץ שלו, את כל החוכמה שלו, כדי לגדל פה את הדור הבא בארץ ישראל. בפעם הבאה שאתם בעיר העתיקה, תחפשו את בית הכנסת של צוף דב"ש, זה מופיע בגוגל מאפס, גוגל מפות או ווייז, או לא יודע.. משהו כזה, בתוך העיר העתיקה - "בית כנסת צוף דב"ש".
התפללתי שמה לפני חצי שנה או שנה עם אשתי, התפללנו שמה תפילת מנחה ביום רגיל. זה פתוח, אפשר להתפלל שם. שמה ישב בעצמו קודש קודשים, הרב דוד בן שמעון. שנזכה להידבק במידותיו, באהבת ארץ ישראל, בקרבה לארץ ישראל וגם בדאגה לחלשים.