שלום לכל הילדים האהובים. אתם יודעים, ילדים, אחת המידות הקשות ביותר זו מידת הגאווה. מידת הגאווה, הקדוש ברוך הוא שונא אותה. "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ" - היחיד בעולם כולו שגאה, זה ה' יתברך. ובמה הוא גאה? רק בנו, ביציר כפיו שעושים את רצונו. אבל מי שמתגאה, זה דבר שהוא נורא ואיום, ובמיוחד אם הוא מתגאה בכישרון שה' יתברך נתן לו . אם זכית בכישרון, תגיד תודה לקדוש ברוך הוא, ותתרום עם הכישרון הזה שלך לכל העולם. יש סיפור אחד על בן-אדם שהיה לו קול מדהים, שהוא שר בצורה כל כך נעימה, כל כך מדוייקת, כל כך מרוממת, שכל עולי הרגלים חיכו לשמוע את קולו.
קראו לו נבות היזרעאלי. נבות היזרעאלי, ככה מסופר בספר מלכים ב', היה מלווה את עליית עולי הרגלים בשירה, וכולם היו מחכים לו. בשלב מסוים, ככה מסופר במדרש, התחיל נבות לחשוב: "הו, יש לי קול כל כך יפה, "אני אגיע רק אם אני אקבל הזמנה רשמית מראש הכפר שלי". שמע את זה ראש הכפר, רשם לו הזמנה: "בוודאי, נבות, תגיע". שנה אחרי זה: "אני רוצה מראש השבט שישלח לי הזמנה". ובאמת, נתן לו הזמנה. עד שאמר נבות: "אם אחאב המלך, בכבודו ובעצמו, לא יתן לי הזמנה, אני לא מוכן לבוא".
אחאב לא נתן הזמנה, ונבות לא הגיע, והיה צער גדול לעולי הרגלים. הקדוש ברוך הוא נתן לך ברכה, תשתמש בברכה הזאת. הכישרון - מאיפה הגיע לך הכישרון הזה של השירה? אם הקדוש ברוך הוא נתן לך קול יפה ויכולת לשיר כל כך יפה - תהיה חזן, תשתמש בזה לטובה. אבל נבות באותה שנה, החליט שהוא לא מגיע. ילדים אהובים, עולי הרגלים מאוד הצטערו, הם ממש חיכו. הם מאוד מאוד מאוד הצטערו שנבות לא הגיע. ילדים, הסיפור של נבות לא נגמר בזה, הוא נגמר במשהו מאוד לא נעים.
היה לנבות כרם מאוד מאוד מאוד יפה. בכרם הזה היו ענבים, והכרם הזה היה ליד ביתו של אחאב. אחאב ראה את הכרם, ומאוד מאוד רצה שיהיה לו את הכרם של נבות היזרעאלי. נבות היזרעאלי אמר לו: "חלילה לי מלתת את נחלת אבותיי. זאת הנחלה שקיבלנו, המשפחה שלנו, מאז משה רבינו. אני לא מוכן לתת!" מסופר שאחאב הגיע הביתה סר וזעף ולא אכל לחם. הגיעה אליו איזבל אשתו, ואמרה לו: "למה הפנים שלך כל כך עצובות?" אמר לה אחאב: "אני הצעתי לו שדה הרבה יותר יפה, כרם הרבה יותר יפה, והוא לא הסכים לתת לי!
הוא אומר שזה נחלת אבותיו". אמרה לו איזבל: "אני אדאג כבר להכל". איזבל המרשעת שכרה שני עדים והלכה לדיינים במקומו של נבות, ואמרה: "אתם עורכים לו משפט, מביאים את העדים, ומאשימים אותו שהוא "ברך" אלוהים ומלך". "ברך" כמובן במרכאות, הכוונה קילל. המשפט קרה, ונבות הלך לעולמו. הלך לעולמו, וכל רכושו, מכיוון שהוא כאילו, כמובן זה היה שקר, כאילו קילל את המלך, כל הרכוש שלו הלך לאחאב. ילדים אהובים, אומרים במדרש שזה בגלל שהוא ככה התנהג בגאווה. תדעו, אם הקדוש ברוך הוא נתן לנו ברכה, נשתמש בזה רק לטובה, רק לעבוד את ה' יתברך. להתראות, ילדים אהובים.