שלום ילדים מתוקים, איזה כיף לראות אתכם. הפעם נדבר על השבת. "כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵנִי, אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי" אנחנו זוכים שהשבת היא בעצם האות, היא הסימן, היא הברית בינינו לבין הקדוש ברוך הוא. אנחנו צריכים לשמור עליה, "כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת", כמה צריך לשמור את השבת. לפעמים, אתם יודעים אפשר ככה שהשבת תעבור בכל מיני דברים, במשחקים ובעניינים, אפשר, אבל צריך לתפוס אותה ולשמור עליה טוב.
היא גם שומרת עלינו וגם אנחנו צריכים לשמור עליה. אנחנו נעבור לדבר הבא. יש את הבית, אתם יודעים מי כתב אותו? כתב אותו ה'אבן עזרא', רבי אברהם אבן עזרא, והוא כתב בית מאוד מאוד מיוחד: "אָסוּר מְצֹא חֵפֶץ עֲשות דְּרָכִים" - "אָסוּר מְצֹא חֵפֶץ", יש לנו איסורים בשבת, יש לנו דברים מותרים ויש לנו דברים שאסור לעסוק בהם בשבת. כל מיני דברים שהם דברי צרכים, דברי מלאכה, כל מיני דברים שהם קשורים לחול, לעבודה, לכל מיני דברים שאנחנו עושים בבית הספר, לשיעורי בית, כל מיני דברים שאנחנו צריכים לעשות ואנחנו צריכים לתכנן עכשיו, ועם מי לעשות ואיך לעשות, וכל מיני משחקים שקשורים להפסקות בחול, במהלך השבוע.
כל זה אסור. "אָסוּר מְצֹא חֵפֶץ". לחתוך: ואנחנו צריכים מה כן אנחנו צריכים לעשות? אנחנו צריכים להגיע לשבת, ולהתענג על השבת, ולהיות ביחד עם המשפחה, ואת הדבר הבא: "אָסוּר מְצֹא חֵפֶץ עֲשׂוֹת דְּרָכִים, גַּם מִלְּדַבֵּר בּוֹ דִּבְרֵי צְרָכִים, דִּבְרֵי סְחוֹרָה אוֹ דִבְרֵי מְלָכִים אֶהְגֶּה בְּתוֹרַת אֵל וּתְחַכְּמֵנִי". אנחנו צריכים בשבת קודש, לא דברים, דברי מלאכה, לא דברי סחורה ולא כל מיני... דברי מלכים, דברים שקשורים באופן כללי לכל מיני סיפורים.
אפשר, אבל ראוי "אֶהְגֶּה בְּתוֹרַת אֵל", ראוי לדבר דברים טובים, לדבר דברי קדושה, דברי תורה בשבת. בשולחן שבת לבוא ולהגיד לאמא שמביאה את האוכל: "איזה כיף אמא! וואו, תודה רבה על האוכל הטעים!", או לספר על האחים, על איזה סיפור טוב שהיה. לדבר דברים טובים, לדבר על דברי תורה ולדבר טוב בשבת קודש. "כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵנִי, אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי". להתראות, שבת שלום.