לעורך - לשים לב לעשות צבע גופן שונה לדוברים בכתוביות בוקר טוב ילדים חמודים, היום יש לנו שני אורחים מתוקים. אני שושי, ואני מוישי, אנחנו אחים. היום אנחנו רוצים לספר לכם על "החפץ חיים". כן ילדים, אתם מכירים את "החפץ חיים"? רבי ישראל מאיר הכהן מראדין. איזה צדיק מופלא! וואי, איזה סיפורים יפים יש עליו. הכי הכי חשוב שתדעו כשתשמעו את השם של "החפץ חיים", תדעו שהוא כתב את ההלכות של לשון הרע, הלכות לשון הרע. כמה גדלות היתה לבן אדם המקסים הזה.
אבל אתם יודעים ילדים, לפני שהוא היה גדול ישראל הוא היה ילד, ילד מיוחד מאוד, ואני רוצה להתחיל לספר לכם, מוישי איזה סיפור נספר להם? וואי, אני עוד לא החלטתי. אז אני החלטתי. אז מה אתה אומר על מוכרת התפוחים? אה... בסדר, אין בעיה. אז אני אספר לכם. היתה מוכרת תפוחים בשוק, היא הייתה מסתובבת עם סל. והיו לחפץ חיים חברים שובבים. כן, שובבים מאוד. הם היו, לא נעים לספר, הם היו אוהבים לראות שמתגלגלים התפוחים למוכרת תפוחים. ואתם יודעים ילדים, מה הם עשו בשביל זה?
הם היו קצת משתובבים, והם היו גורמים לכמה תפוחים ליפול, ואז אותה מוכרת היתה רצה רצה אחרי התפוחים, וזה היה מצחיק אותם. אבל את "החפץ חיים", את ישראל מאיר הקטן מראדין, זה לא היה מצחיק בכלל. הוא ראה איך שהיא רצה אחרי התפוחים, וגם שהתפוחים כבר מתקלקלים. נכון, והיא כבר לא יכלה למכור אותם. אז אתם יודעים מה עשה ישראל מאיר הקטן? אני אגיד לכם מה הוא עשה. הוא ביקש מאבא שלו מטבע כי הוא היה אומר שהוא רוצה מטבע כדי לקנות תפוח. נכון, ואז הוא היה קונה תפוח אבל הוא לא באמת היה אוכל אותו, הוא היה מחזיר אותו לסל.
איזה צדיק! וככה הוא כאילו היה גורם שלא יהיה לה הפסד, שגם התפוחים שהתגלגלו לה, אז בזכות המטבע שלו - לא יהיה לה הפסד. הוא היה קטן אבל הוא היה כל כך רגיש. אז אני רוצה לספר לכם עוד סיפור. אני אספר להם את הסיפור, שושי, של ההכנסת כלה. וואי, איזה סיפור מקסים. פעם אחת בא לישיבה של רבי ישראל מאיר מראדין, בא איזה מישהו לבקש צדקה, וכל אחד תרם משהו. מישהו תרם שמיכה ומישהו תרם ארונית. ומישהו תרם מנורה, ומישהו תרם ספריה ישנה וספרים ישנים כי זאת הייתה עיירה מאוד ישנה.
והחפץ חיים היה נער בישיבה, וגם הוא רצה לתת צדקה ולא היה לו מה לתת. אז אתם יודעים את מה הוא נתן? הוא נתן את הכרית שלו שהוא היה ישן עליה. מה? ואחר כך הוא נשאר בלי כרית? כן, הוא פשוט גלגל את המעיל שלו וישן. היה לו לב כזה טוב ורחמן. וואי, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, איזו זכות! איזו זכות יש לעם ישראל שהיה לו כזה גדול ישראל. שושי, תודה על הסיפור! מוישי, תודה גם לך! שושי, מוישי, תודה רבה לכם! יום טוב ילדים, להתראות!