שלום לכם ילדים מתוקים, מה שלומכם? אני רוצה היום לספר לכם סיפור על הסבא של הסבא שלי, על הרב יעקב משה חרל"פ. הרב יעקב משה חרל"פ, הייתה מאוד מאוד חשובה לו ארץ ישראל, הוא מאוד מאוד אהב את ארץ ישראל, בכל כולו היה מחובר לארץ ישראל, ואפילו על המצבה שלו, לאחר פטירתו, נכתב המשפט הבא: "הורתו ולידתו בקדושה בירושלים עיר הקודש, ומעודו לא טעם אויר של חו"ל". אפילו, הרב חרל"פ לא נשם אוויר של חו"ל, גם כשזה היה לא נעים, או שאחרים עשו אחרת, הוא דבק מאוד בעיקרון הזה, ועל זה אני רוצה לספר לכם היום.
באותה תקופה שלפני קום המדינה, יהודים רבים הקימו מושבות בארץ ישראל. לא כל המושבות היו מיושבות על ידי יהודים שומרי תורה ומצוות. בחלק מהמושבות חיו יהודים חילונים שלא שמרו תורה ומצוות. למרות זאת, הרב קוק יחד עם רבנים נוספים, ביניהם הרב חרל"פ, החליטו לצאת ל'מסע המושבות'. 'מסע המושבות' שבו הרבנים יעברו ממושבה למושבה, יחברו את החקלאים לתורה ולמצוות. במקום שצריך ספר תורה - הם ייתנו לו ספר תורה, ובמקום שצריך שאלת כשרות - הם יענו על השאלה, וכך ידאגו לענייני הדת של המושבות, יחזקו ויחברו את אותם חקלאים שאינם שומרי תורה ומצוות, יחברו אותם אל התורה.
הרבנים, בהובלת הרב קוק והרב חרל"פ, יצאו מירושלים ועברו ממושבה למושבה, ממושבה למושבה, ככה עלו עד לצפון הארץ, עד לאיזור עכו. ושם, באיזור עכו, הרב חרל"פ אמר: 'אני מעדיף שלא להמשיך למושבות מצפון לעכו.' שאלו אותו: 'הרב חרל"פ, למה שלא נמשיך? יש שם עוד מושבות!' הרב חרל"פ אמר להם: 'אני מעולם לא נשמתי אוויר של חו"ל, אמנם שם זו ארץ ישראל, אבל זה לא איזור שיישבו עולי בבל.' מה הכוונה? אני רוצה רגע להסביר לכם. ארץ ישראל המובטחת היא הרבה יותר גדולה מהארץ שיש לנו היום, הרי היא מהנהר הגדול נהר פרת ועד נהר מצרים, אז למה אנחנו רק בחלק קטן ממנה?
אלא שאנחנו עדיין לא מספיק מיישבים את כולה. גם כשבני ישראל נכנסו מהמדבר לארץ ישראל, הם התיישבו איפה שהתיישבו, נחלו איפה שנחלו, אבל עדיין לא היו רבים מספיק בשביל ליישב את כל הארץ, מהנהר פרת ועד נהר מצרים. הם חיו פה בארץ מאות שנים, ולאחר חורבן בית המקדש הראשון גלו כל בני ישראל לגלות בבל למשך שבעים שנה. במשך שבעים שנה בני ישראל היו בגלות בבבל, ולאחר שבעים שנה הייתה אפשרות לחזור לארץ, לחזור ולעשות לארץ, ליישב אותה מחדש. מה שקרה אחרי שבעים שנה זה שלא כל בני ישראל עלו חזרה מבבל לארץ ישראל, רק מעטים מהם, והם לא יישבו את כל ארץ ישראל, הם לא יכלו, הם לא היו מספיק.
רק, למשל, מעכו וצפונה, עולי בבל לא יישבו, ולכן יש קדושה מיוחדת לאיזור שבו יישבו עולי בבל, קדושה נוספת לאיזור שבו יישבו עולי מצרים וכמובן קדושה לכל הארץ המובטחת שה' הבטיח לאברהם, ואחרי זה ליצחק ויעקב. אז עכו וצפונה ממנה זה איזור שלא יישבו עולי בבל, והרב חרל"פ לא רצה לצאת מגבול עולי בבל, ולכן ביקש שלא להמשיך לעכו וצפונה. גם כשרצו לחזור דרך הים, מעכו לחיפה או מחיפה ליפו, הרב חרל"פ ביקש שלא לעלות ככה על האונייה דרך עכו, אלא הוא יחזור חזרה לחיפה על החמור, בדרך היבשה, ואז בחיפה הוא יצטרף אל הרבנים בהפלגה ליפו, וככה חזרה לירושלים עיר הקודש.
כל כך היה חשוב לרב חרל"פ העניין הזה של להישאר בגבולות ארץ ישראל… כמובן שגם מצפון לעכו זו ארץ ישראל, אבל אפילו רק ככה להישאר בתוך הקדושה של עולי בבל. ולכן גם על מצבתו נכתב: "הורתו ולידתו בקדושה בירושלים עיר הקודש, ומעודו לא טעם אויר של חו"ל", כל כך זה היה חשוב לו... אני מתפלל יחד איתכם, שנזכה ליישב את כל ארץ ישראל, מהנהר הגדול נהר פרת ועד נהר מצרים, שכל זה יהיה ככה קדוש בקדושת ארץ ישראל. ככל שאנחנו ניישב את הארץ, נתרבה ונקים יישובים נוספים, ככה נזכה להופיע את הקדושה של ארץ ישראל בעוד ועוד מקומות. להתראות מתוקים!