בס"ד סרטון 787 מברכים על מן אלחנן זילבר לעורך: לשים לב לשים צבע גופן שונה לכל דובר. "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם המוריד לנו מן מן השמיים". מעולה, פשוט מעולה, טעים, נפלא! למה אתה מסתכל עלי ככה? מה קרה? למה אתה ברכת את הברכה הזאת? זה יורד מהשמיים, אתה לא יודע איך זה עובד? כל לילה יורד מן כמו שלג, בשקט, הוא נופל על הרצפה, הוא לא מתלכלך, על החול של המדבר, הוא לא מתלכלך כי יש שכבת טל שקופאת, הופך להיות קרח, ולאחר מכן העיגולים הלבנים האלה, קוראים לזה מן, ואחר כך יורדת עוד שכבת טל, וככה הציפורים לא יכולות לאכול שום דבר מהמן הזה.
כשאתה קם בבוקר, כדאי לך לקום לפני עשר בבוקר, כי אם אתה קם אחרי עשר בבוקר - זה נמס, אז כל העצלנים למיניהם - פשוט לא נשאר להם מה לאכול. ואתה אוסף את זה משהו כמו שקית אחת - 'עומר לגולגולת', שקית כזאת משהו, די בינונית כזאת, ויש לך לכל היום כאלה עיגולים כאלה, יפים כאלה, נחמדים, אתה יכול לטעום איזה טעם שאתה רוצה, כאילו אתה מכניס לפה וזה תלוי מה אתה חושב. אם אתה חושב עכשיו למשל על שוקולד עם מילוי נוגט בפנים, אתה יכול גם לאכול מיד גם שווארמה, וזה לא בשרי וחלבי ביחד, כי זה פרווה בסופו של דבר, אבל אתה יכול ליהנות מכל הטעמים.
אתה יכול גם, דרך אגב, לבשל את זה אם אתה רוצה. אתה יכול לקחת את זה בסיר, מה שנקרא "פָּרוּר", לבשל את זה, ואתה מרגיש את השמנוניות, מה שנקרא"לְשַׁד הַשָּׁמֶן", השמנוניות של המן, זה גם יוצא מאוד מאוד טעים, אפשר לאכול עם כל מיני טעמים. להכניס הקראה: יא,ז "וְהַמָּן כִּזְרַע-גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח" דרך אגב, אם אני גומר לאכול - אני צריך לברך ברכת המזון. מה? ברכת המזון, אתה לא יודע מה זה? אבל זה לא לחם. אני אסביר לך - זה מה שמשביע אותך, אז נקרא משהו שאתה אוכל אותו, ומברך.
זה לא אני המצאתי, זה רבינו משה. הוא המציא את זה. בפעם הראשונה שירד המן הוא נעמד. אני לא יודע איך יצא לו מהפה אבל הוא התחיל לברך: "בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ, בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר-לָנוּ…" הוא המציא את המילים, אנחנו אחרי זה למדנו בעל פה את המילים האלה, אבל הוא המציא את המילים האלה, כן משה רבינו, הוא המציא את המילים האלה, אנחנו כבר כמעט כבר יודעים את הכל בעל פה.
נהדר, כזה אוכל טעים. יש כאלה טוענים שזה משעמם, בסדר, אז מה? סוף סוף אתה לא צריך ללכת לעבודה, אתה מקבל את האוכל כל יום בבוקר, אתה אוסף אותו כמו מלך, אתה ניגש, אוכל אותו, שבע, מה נשאר לעשות? ללכת לבית המדרש של משה רבינו ולשבת ללמוד תורה. מן, אתה יודע למה קוראים לזה מן? אתה לא יודע למה קוראים לזה מן? מה? לזה קוראים מן? מן, מן. מן? מן? מן? מן זה? בדיוק, אנחנו גם לא ידענו מה זה, אז באנו למשה רבינו ושאלנו אותו: 'מה זה? מן זה?' אז זה נשאר 'מה זה', כאילו אין לזה שם, השם הוא כאילו 'מה זה', ה'מה זה' הזה - זה 'מן'.
אם תאכל אותו - לא תהיה שמנמן, כלומר מי שאוכל מן - זה לא משמין, זה אוכל כולו נטו לבריאות שלך. אין שום משהו שהוא יוצא לאשפה, הכל אוכל נטו, אוכל של מלאכים, כמו מלאכים ממש. נהדר, נהדר, אז בתאבון! דרך אגב, שכחת לשאול אותי איך קוראים לי. אתה רוצה לדעת איך קוראים לי? מה? לך? כן. איך קוראים לך? כן, לי קוראים דגן. דגן? דגן זה חיטה. נכון, זה לא חיטה, אבל בכל זאת זה משביע כמו דגן, מאוד טעים.