783 ברכת שים שלום חיים שרייבר שלום ילדים יקרים! לפעמים קורה לי, אולי גם לכם, שאני מתחיל תפילה, ורוצה מאוד להתכוון, ופתאום אני מוצא את עצמי איפה שהוא בתפילה, לפעמים באמצע, לפעמים לקראת הסוף, ו... זהו! לא הצלחתי, ריחפתי, חלמתי. ולפעמים אני מוצא את עצמי ממש ממש בסוף התפילה, בברכה האחרונה, ב"שִׂים שָׁלוֹם", ואז אני לרגע אחד מאוד מצטער, איך פספסתי?? ואז אחרי שניה אני אומר לעצמי: 'אבל יש לי עוד ברכה שלמה', ולא סתם ברכה! חכמים תיקנו לנו בברכה האחרונה: ברכת "שִׂים שָׁלוֹם", ברכה כל כך מתוקה ולפעמים אני מצליח לחטוף אותה, לכוון בה, וזה סיום מיוחד לכל התפילה.
"שִׂים שָׁלוֹם, טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים". כמה דברים בברכה אחת. "שָׁלוֹם" – להיות בטוב אחד עם השני, להיות בטוב עם עצמי. "טוֹבָה" – כלומר: כח לעשות טוב. "בְרָכָה" – לקבל עוד תוספת של כוחות מאת ה' יתברך. "חַיִּים", "חֵן" – למצוא חן בעיני אחרים. "וָחֶסֶד"– שיקרה איתי חסד, שאני אעשה חסד. "וְרַחֲמִים"– שה' ירחם עלי. "עָלֵינוּ וְעַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ" – אנחנו אף פעם לא נשארים רק בעצמי, מאיתנו לכל ישראל עמך.
והברכה ממשיכה: "בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד יַחַד בְּאוֹר פָּנֶיךָ" – (לעורך: להדגיש בצבע אחר את המילה כֻּלָּנוּ) לזכות להארת פנים של ה', לקרבה מיוחדת לה'. כי אור הפנים של ה', "כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם", כמה דברים טובים! ואיך הברכה הזו מסיימת? עם תחינה, עם בקשה - " וְטוֹב יִהְיֶה בְעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, "בְּכָל עֵת" - בכל זמן, "וּבְכָל שָׁעָה" - בכל מציאות,במה?
"בִּשְׁלוֹמֶךָ" – בשלום שלך. "בְּרוֹב עֹז וְשָׁלוֹם" - בכח לעשות שלום! איזו ברכה מתוקה. שלום זה דבר נפלא! אומרים חכמים שאם בני ישראל, חס ושלום, חוטאים בעבודה זרה, אבל שלום ביניהם - הם מנצחים מלחמות, ואם הם צדיקים אבל אין שלום ביניהם - הם מפסידים, חס ושלום, במלחמות. לא סתם זו הברכה שחותמת את תפילת העמידה שלנו. שנזכה לשים שלום בעולם, לשים שלום בינינו, לעשות את מעשה אהרן הכהן: שאוהב שלום, ורודף שלום, ונתפלל על השלום, וה' יברך אותנו ואת כל עמו בית ישראל בשלום.