762- פרשת תצווה לשמוח בשמחת האחר- אוריה יעקובי שלום לכל הילדים היקרים והאהובים, פרשת השבוע פרשת תצוה, ואנחנו בעוד מפגש של 'מידה בפרשה'. והפעם בנושא: 'לשמוח בשמחת האחר ולא לפגוע בשמחתו אפילו מעט'. אבל קודם כל, בואו נשיר את 'שיר הפרשות' של חומש שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה, יתרו, משפטים, תרומה, תצוה, כי תשא, ויקהל, פקודי. כשם שהדגים חיותם במים, כך ישראל בתורה, כשם שהדגים חיותם במים, כך ישראל בתורה הקדושה.
הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך, הקדוש ברוך הוא, תודה רבה לך, על שנתת לנו את הכי יקר לך, חמדתך הגנוזה, היא תורתנו הקדושה". אז בפרשה שלנו הקדוש ברוך הוא אומר למשה: פה ההקראה רק פסוק ראשון להמשיך את הסרטון: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לי, וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת… וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי" ובעצם, הפרשה שלנו, פרשת תצוה, מדברת על יום שמחת לבו של אהרן הכהן, היום בו הוא מתקדש והופך להיות כהן גדול, על ידי סדר פעולות מופלא, שחלק מהן זה לבישת בגדי הקודש, בגדי הכהן הגדול 'לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת'.
הבגדים שהופכים אותו, מקדשים אותו והופכים אותו להיות כהן "לְכַהֲנוֹ לִי". ושמעתי מפי הרב הגאון, הרב אברהם כהן שליט"א, ראש מוסדות "אך טוב וחסד" וראש כולל 'ניר מאיר' באשקלון, שזה אחד ההסברים למה שמו של משה רבינו לא מוזכר בפרשה. אמנם הקדוש ברוך הוא פונה אליו אבל שמו לא מוזכר. כי משה רבינו ידע שזה יום שמחת לבו. בפרשה הזאת מוזכר והפרשה הזו עוסקת ביום שמחת לבו של אהרן אחיו, ולכן משה רבינו רצה שהמרכז יהיה רק אהרן אחיו. הוא לא רצה שאולי חלילה איכשהו בזה שהוא יוזכר איכשהו גם, הוא יתפוס חלק מהבמה, חלק מהמרכז, שעכשיו ניתן ביום שמחת לבו לאהרן אחיו, לאהרן הכהן הגדול.
ומעשה בתלמיד, אברך, אחד מאברכי הכולל של הרב אברהם כהן, שפנה אליו ושאל אותו: "הרב, בסימן טוב ובמזל טוב, בשעה טובה ומוצלחת, נולד לי בני הבכור ובדיוק ביום השלושים, כשבני יהיה בן שלושים יום, היום שבו עושים פדיון הבן, זה יוצא בדיוק באותו לילה, בלילה של היום השלושים, יוצא, ברוך ה' בסימן טוב ובמזל טוב, שמחה כפולה, יוצא יום החתונה של אחי. ובגלל שאנחנו לא רוצים להטריח יום אחרי יום, ולהביא ולהזמין את המשפחה יום אחרי יום ולהטריח את האורחים יום אחרי יום, אז חשבנו אולי שבלילה שבו נערכת החתונה של אחי, נעשה בשולי החתונה, בסוף החתונה, לקראת סיום החתונה , נעשה שם גם את אירוע פדיון הבן." והרב ענה לו שזה לא ראוי.
כי החתן, אחיו של השואל, זה יום חתונתו ויום שמחת לבו, זה אירוע אדיר שלו, זה אירוע שקורה בעזרת ה' יתברך פעם בחיים. ולכן ביום הזה צריך שכל השמחה תהיה מרוכזת בו ותהיה לכבודו, וכולם יתרכזו באיך לשמח אותו, ואם יהיה אירוע נוסף, אפילו שזה בשולי החתונה, לקראת סיום החתונה, זה עלול לפגוע בשמחה השלמה בלי להתכוון, אבל זה עלול לפגוע בשמחה השלמה של מי שבאותו יום - יום שמחת לבו. כעין מה שמשה רבינו, כביכול, זז הצידה ונתן את הבמה ונתן את המרכז לאהרן אחיו ביום שמחת לבו, ביום ובפרשה שבה מסופר על התקדשותו והפיכתו להיות הכהן הגדול.
ואנחנו בעזרת ה' יתברך נלמד מזה עד כמה נלך בדרך הצדיקים האלה, שהיו מרוכזים איך לשמח את האחרים, ולא רוצים חלילה לפגוע בשמחתם, וכשיש יום הולדת לחבר, כשיש אירוע לחבר, נתרכז לא באיך לשמח את עצמנו, או איך נעשה כל מיני דברים כיפיים לעצמנו, אלא איך נתרכז ונשמח את החבר, נשמח את חתן האירוע, נשמח אותו ונתרגש בשמחתו. ובזכות זה ה' ישמח אותנו בקרוב ממש בשמחה גדולה, בביאת משיח צדקנו, גאולה שלמה, תחיית המתים ובניית בית המקדש במהרה בימינו, אמן. שבת שלום ומבורך!