בס"ד 753 פרשת מסעי שלום לכם ילדים יקרים ומתוקים מדבש, מה שלומכם? בואו נדבר קצת על פרשת 'מַסְעֵי'. זו הפרשה האחרונה מחומש במדבר. הספר שמספר לנו על הליכת בני ישראל במדבר מיציאתם מהר סיני ועד לפני הכניסה לארץ כנען. הפרשה שלנו - יש בה מאה שלושים ושניים פסוקים, פרשה ארוכה, ושש מצוות. בפרשה שלנו ישנם שני נושאים גדולים: הנושא הראשון עוסק ברשימת המקומות - המסעות שבני ישראל הלכו במדבר מיציאת מצרים ועד לפני הכניסה לארץ כנען. ארבעים ושמונֵה מסעות- יותר מדוייק ארבעים ושמונָה מסעות.
מ"ח מסעות. והחלק השני של הפרשה עוסק במצוות כיבוש הארץ, חלוקתה לשבטים וההתיישבות בה. כלומר שהפרשה שלנו כולה ההליכה לארץ ישראל וארץ ישראל עצמה. ילדים יקרים, הנביא ירמיהו אומר לעם ישראל: 'עם ישראל, אתם יודעים איך הקדוש ברוך הוא אוהב אתכם? אתם יודעים מה הוא רוצה לומר לכם? הוא רוצה לומר לכם ככה: "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה". איך שהקדוש ברוך הוא אוהב אותנו!
איך שהוא מעריך אותנו שאנחנו הולכים אחריו. ובאמת אנחנו הולכים אחרי ה'. בפרשת 'בְּהַעֲלֹתְךָ' אומרת התורה לפני שהתחלנו את המסעות: "עַל פִּי יְהוָה יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְהוָה יִסָּעוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה שָׁמָרוּ עַל פִּי יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה" ילדים יקרים, רש"י הקדוש שואל שאלה: למה התורה מספרת לנו על כל המסעות של בני ישראל במדבר? רעמסס, סוכות, אתם, לפני מגדול, מרה, אילים, על ים סוף, מדבר סין, דפקה, אלוש, רפידים מדבר סיני איאיאייי ועד…
ערבות מואב. למה? אנחנו יכולים לדעת את זה לפי ספר במדבר ודברים. מה זה כל כך חשוב? עונה רש"י תשובה נפלאה בשם המדרש תנחומא. אומר רש"י סיפור: משל למלך שבנו היה חולה, והמלך הזה לקח את בנו אהובו לרופא למרחקים, רחוק מהארמון. אחרי שהרופא ריפא את בנו יחידו ואהובו של המלך, התחילו לחזור הביתה במרכבה המפוארה, והמלך לאורך כל הדרך חזרה אומר לבנו: "בני , פה ישנו, אתה זוכר שישנו?" המשיכו ליסוע… "ופה, וואי, ירד לך החום כשהיינו בדרך הלוך לרופא".
ממשיכים ליסוע: "בני, פה, אויי, היה לך כאב ראש וכולי וכולי…" למה המלך אומר את זה לבנו לאורך כל הדרך חזור הביתה? כי הוא כל-כך אוהב את בנו, היו לו חוויות מעניינות ומרתקות עם בנו. כך הקדוש ברוך הוא אבינו כל כך אוהב אותנו שבסוף המסע לארץ כנען מהיציאה ממצרים הוא אומר לנו: בני היקרים, היינו ברעמסס, סוכות, אתם, לפני מגדול, מרה, אילים, על ים סוף, מדבר סין, דפקה, אלוש, רפידים, מדבר סיני, וכולי וכולי עד ערבות מואב. בני היקרים, אלו חוויות היו לי איתכם, אני כל כך אוהב אתכם, וגם אתם הלכתם אחרי - "עַל פִּי יְהוָה יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְהוָה יִסָּעוּ".
איזה בנים חביבים ואהובים אתם! ילדים יקרים, יהי רצון שנזכה לדעת ולהרגיש כל הזמן, כל היום, כמה שה' אוהב אותנו, כמה שאנחנו בנו יחידו. ושלא נשכח גם אנחנו עד כמה אנחנו אוהבים את ה' בכל לבבנו. יהי רצון בעזרת ה', ילדים, שנזכה לאהוב את ה' תמיד, ותמיד נזכור שגם הוא אוהב אותנו מאוד מאוד. להתראות ילדים.