מסכת אבות פרק ה' משנה ג' - אברהם אבינו. איזו גבורה! איזו גבורה ואומץ יש ליהודים שעולים לארץ ישראל מכל ארצות העולם. הם עוזבים את המוכר ולפעמים גם את הנוחות שלהם, ובאים לארץ ישראל. הרבה עולים אינם דוברי עברית ולא מכירים את השפה והתרבות. עולים רבים עברו דרך מסוכנת ביותר כדי לעלות, ובכל זאת היהודים באים - מאתיופיה, מארצות הברית, מאירופה, מתימן, ממרוקו ומעוד מקומות. מאיפה האומץ והגבורה לעלות לארץ ישראל? את זה נלמד במשנה היום.
בפרק ה' משנה ב' כתוב: "עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו". נסביר: המשנה באה ללמד כמה ה' רחמן ולא ממהר להעניש, כדי לתת זמן לחזור בתשובה. ה' חיכה עשרה דורות. אם נספור מאדם ועד נח נראה שהיו עשרה דורות: אדם, הבן שלו - שת, הבן שלו - אנוש, הבן שלו - קינן, מהללאל, ירד, חנוך, מתושלח, למך ונח. בהמשך המשנה כתוב: "שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל".
רק בתקופה של נח ה' העניש את העולם במבול. המשך המשנה: "עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו". שוב המשנה מלמדת כמה ה' רחמן ולא ממהר להעניש, כדי לתת זמן לחזור בתשובה. המשך המשנה: "שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם". כל הדורות מנח ועד אברהם הכעיסו את הקדוש ברוך הוא, עד שבא אברהם לתקן את העולם ולקרוא בשם ה'.
במשנה ג' כתוב: "עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְעָמַד בְּכֻלָּם; לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם". נסביר: ה' ניסה את אברהם בעשרה נסיונות. אתם בוודאי זוכרים, את "לֶךְ לְךָ" שה' ציווה את אברהם לעזוב את ארצו ומולדתו וללכת לארץ כנען. כשהגיע לארץ כנען - "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ", עוד ניסיון! לא היה מה לאכול ואברהם נאלץ לרדת מצרימה, ואברהם עשה זאת בלי להתלונן.
חוץ מאלה היו עוד נסיונות, עד הנסיון הגדול - עקידת יצחק. אולי שמתם לב שבמשנה ב' כתוב "מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם", ובמשנה ג' כתוב "עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ". מדוע במשנה ג' אברהם זכה לכינוי "אבינו"? אנחנו נלמד היום מפירוש שנקרא 'רוח חיים', פירושו של רבי חיים מוולוז'ין על מסכת אבות. רבי חיים מסביר שהסיבה שכתוב במשנה ב' "אברהם" ואילו במשנה ג' כתוב "אברהם אבינו", היא כדי ללמדנו שהניסיונות שנתנסה בהם אברהם משפיעים עלינו, הבנים והבנות של אברהם, עד היום הזה.
כל ניסיון שהיה לאברהם בנה אצל צאצאיו - זה אנחנו, מידה מיוחדת שנשארת בנו לדורות. התכונות האלו קיימות ב-D.N.A, בדם שלנו. אברהם מסר את נפשו ונזרק לכבשן האש - בניו גם מוסרים את נפשם. אנחנו רואים חיילים גיבורים שמוכנים להסתכן כדי לשמור על עם ישראל וארץ ישראל. אברהם גילה את אהבתו לארץ ישראל - בניו מוכנים לעבור קשיים רבים וגדולים כדי לעלות לארץ ישראל, כמו אברהם אבינו. אברהם הגיע לארץ ישראל והיה רעב בארץ - אברהם לא כעס ולא שאל את ה': 'מדוע הבאת אותי למקום הזה?' אלא הוא קיבל הכל והבין שמה שה' עושה הוא לטובה.
גם אנחנו, צאצאיו, יש בנו את המידות האלה וגם את המידה הזאת שכל מה שה' עושה הוא לטובה. פתחנו בשאלה - מאיפה האומץ לעזוב הכל ולעלות לארץ ישראל? מאיפה הגבורה לעבור דרך-לא דרך, מלאה בסכנות, כדי להגיע לארץ ישראל? והנה התשובה - מאבינו אברהם. נתפלל כולנו, שנזכה להמשיך לפתח בתוכנו את המידות הטובות שקיבלנו מאבותינו ומאמהותינו.