בס"ד פרשת מטות כוחו של הדיבור שלום וברכה יקרים, מה שלומכם? אנחנו קוראים בפרשת השבוע שלנו - פרשת מטות, בפרק ל' בפסוק הראשון, כתוב שמה: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" מה הוא אומר להם? "אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה". מה זה אומר הפסוק הזה? אם בן אדם רוצה לנדור נדר לכבוד ה', רוצה להקדיש משהו, רוצה להגיד "אני רוצה לתת משהו לכבוד השם" אז אומרת לנו התורה: "כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה"- הוא חייב לעשות מה שהוא אמר, קדוש.
המילה שאמרת - הקדשת את הדבר הזה. אם אני אומר עכשיו: 'אני רוצה לתרום את הכסא הזה לבית המקדש' - אז עכשיו זה קדוש, אסור לי להשתמש בזה לעצמי. זה לנדור נדר. או אם אני אומר: 'אם ה' יעזור לי בזה ובזה - אני אתן לכבוד הקדוש ברוך הוא ולבית המקדש איזה משהו', אז הדבר הזה הוא קדוש. מיד אחרי זה בפרק לא' פסוק א' כתוב: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ" מה אומר לו?
לך תעשה נקמה. במי? במדיינים שעשו לנו הרבה צרות, כן. לך תנקום בהם. אחרי שתנקום בהם אז אתה נאסף אל עמך, אתה נפטר מן העולם הזה. טוב, אז אנחנו שואלים: מה הקשר מה שדיברנו בהתחלה בפרשה הראשונה על נדרים דיברנו, עכשיו מיד אחרי זה מדבר על המלחמה - "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים" - על המלחמה נגד המדיינים. מה עניין לדבר נדרים ומיד אחרי זה על המלחמה? זה קשור אחד לשני? באים חכמינו זכרונם לברכה ואומרים: כן, זה קשור.
אם בן אדם בא בשעת המלחמה, בשעת צרה, הוא נודר נדר, הוא אומר: ריבונו של עולם, אני רוצה להתחזק במידה טובה, במידות טובות, ביראת שמיים, להתקרב אליך, אז אני נודר נדר שאם אני אצליח במלחמה אני אעשה כך וכך. הקדוש ברוך הוא אומר: אהה, נדר כזה - זה מותר. סתם נדר אסור לנדור, סתם ככה לנדור ,לנדור למה? כי יש בעיה אולי לא יתקיים, אולי תשכח לקיים אותו, קורה נכון? ואם אתה לא מקיים? אז זה בעיה, הקדוש ברוך הוא לא מסכים לדבר הזה. אם נדרת - אתה חייב לקיים!
ולכן אומרים לנו חז"ל: עדיף שלא תנדור. אבל בשעת צרה, כמו שראינו אצל יעקב אבינו, כמו שראינו אצל יפתח הגלעדי… לחתוך: למדנו את זה, אתם זוכרים את זה שלמדנו את זה בכיתה? אז מקרים כאלה יהיה מותר לנדור כדי שה' יעזור לנו. אבל סתם ככה לנדור - לא. הקדוש ברוך הוא רואה: אהה, אם נודרים נדר כי הם רוצים יותר להתקרב אלי, רוצים יותר שיהיה להם יראת שמיים, להתחזק יותר במידות טובות ובמעשים טובים? אז יופי! אם ככה אז אני אעזור להם במלחמה. אז הקדוש ברוך הוא שולח מלאך ועוזר לנו במלחמות שלנו.
אז למדנו פה דבר חשוב מאוד, קודם כל - לא לנדור נדר! סתם לנדור נדר - לא טוב! אבל בשעת צרה - מותר לנדור. אם נדרת - זה כאילו אתה רוצה להתחזק, להתקרב לקדוש ברוך הוא יותר, הקדוש ברוך הוא רואה את המעשים הטובים שלנו, והוא עוזר לנו בכל המלחמות שלנו. יהי רצון שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו גם במלחמות נגד האויבים פה ושם, כל מה שמנסים לעשות לעם ישראל, להציק לנו, הקדוש ברוך הוא ישמע את התפילות שלנו, יראה את ההתחזקות שלנו, את המידות הטובות, את המעשים הטובים שלנו, איך אנחנו עוזרים בבית, עוזרים בעבודה ובכיתה וכולי, הקדוש ברוך הוא רואה את המעשים האלו: הוו, אתם עושים מעשים טובים, רוצים להתקרב לקדוש ברוך הוא, להיות דומים לקדוש ברוך הוא, אם כך, ודאי שאני אעזור לכם. אז יהי רצון שנזכה להתחזק. תודה, בשורות טובות.