שלום לכל הילדים היקרים והאהובים! היום אני רוצה לדבר אתכם על הנוסחים השונים של התפילה. זה אתגר שדווקא כאן בארצנו, אחרי שזכינו לעלות לארץ קודשנו ממדינות שונות, האתגר הזה נוצר. באזורים שונים בעולם נוצרו נוסחים שונים לתפילה. אנחנו מכירים שיש לנו סידורים בנוסח אשכנז, נוסח ספרד, נוסח עדות המזרח, נוסח תימן... אנחנו לא אוהבים מחלוקות ואנחנו לא רוצים מחלוקות, ובטח שלא יהיו לנו מחלוקות בעניין התפילה. ילדים, בסוף המשניות רבי שמעון בן חלפתא מלמד אותנו, זה במסכת עוקצין: לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים כט, יא), "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" הקדוש ברוך הוא נתן לנו ברכה גדולה, נתן לנו שפע גדול, נתן לנו את ארץ ישראל את ארץ קודשנו.
זכינו לחיות כאן בעצמאות שאנחנו, היהודים, קובעים לעצמנו את סדר היום אחרי אלפיים שנות גלות. אבל מה הדבר שיכול להחזיק את הברכה הזאת? זה השלום בינינו.לא יכול להיות, ילדים אהובים, שבגלל נוסחים שונים אנחנו נריב, זה לא יכול להיות! המבוגרים פותרים את זה בצורה פשוטה - לכל נוסח יש מניין משלו. אנחנו, הילדים, נמצאים בכיתה אחת. חלק מהילדים מתפללים בנוסח כזה או בנוסח אחר, וצריכים באמת לחשוב איך אנחנו מתנהלים? איך נעשה את רצונו של ה' יתברך בצורה הטובה ביותר?
אז אמנם, בכיתות הנמוכות באמת המורה, הרב, צריכים לקבוע סדר מסודר של התפילה כדי לחנך לתפילה. בכיתות יותר גדולות צריך לשים לב, באמת, איפה כל הדיון הגדול. והאמת היא כזאת שאם נתבונן על מבנה התפילה שלנו: תפילת שמונה עשרה - אנחנו אומרים אותה בלחש, ברכות קריאת שמע וקריאת שמע - אין הבדל בנוסחים. פסוקי דזמרה - אלו מזמורי התהילים של דוד המלך, אין שם שום הבדל בנוסחים. ההבדל היחיד זה בברכות השחר, כאשר על פי האשכנזים - אומרים קודם כל את הברכות של ה"לא" - "שֶׁלּא עָשנִי גּוי", "שֶׁלּא עָשנִי עָבֶד", "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אשָּׁה", ולאחר מכן אומרים את הברכות החיוביות - "פּוקֵחַ עִוְרִים", "מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים", "מַתִּיר אֲסוּרִים" וכו'.
על פי מנהג של הספרדים - אומרים קודם את הברכות החיוביות ולאחר מכן את הברכות של ה"לא". האם בשביל הסדר של הברכות שהוא מאוד חשוב, אבל האם בשביל זה אנחנו נריב? נוכל לקבוע - היום נכבד את החברים הללו, מחר נכבד את החברים הללו. נעשה סדר, נכבד אחד את השני. את הרבנים הגדולים שקבעו את הנוסחים האלה בכל מקום ומקום. אנחנו נכבד את כולם. בצורה הזאת ילדים אהובים, אנחנו נביא שלום. תדעו לכם שה' יתברך מסתכל מלמעלה ורואה קבוצה של הילדים שלו, ורואה אותם מוחלים אחד לשני, אוהבים אחד את השני, שמחים אחד בשני.
איזו נחת רוח גדולה זה עושה לפניו יתברך! איך התפילה מתקבלת כשהוא רואה שיש כזה שלום. שתדעו ילדים, זו משימה גדולה, ואנחנו, רק על ידי השלום בינינו, נוכל להחזיק את הברכה הגדולה שנתן לנו ה' יתברך. ""ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם"" להתראות ילדים אהובים!