שלום לכל הילדים היקרים! מי רוצה למצוא חן בעיני אחרים? מי רוצה שיאהבו אותו? כולנו! אנחנו מתפללים בתפילת הדרך שנזכה למצוא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם, אנחנו מתפללים על זה בברכת המזון... כולנו רוצים למצוא חן. איך מוצאים חן? יש דרך חיצונית - אני אהיה הליצן של הכיתה, וכולם, זה ימצא חן בעיניהם. אני אלבש בגדים בולטים, אני אתלבש לא צנוע, ואז כולם ישימו לב אליי וזה ימצא חן בעיניהם. אבל אז מה אוהבים? אוהבים את הבגדים שלך, אוהבים את הפוזות החיצוניות שלך, את מה שאתה לא באמת, זה לא אנחנו באמת.
מה שאנחנו באמת זה המידות שלנו, המעשים הטובים שלנו, ואנחנו רוצים למצוא חן על ידי שנעשה מעשים טובים, וזה ימצא חן בעיני אלוקים ואדם. שלמה המלך בספר משלי אומר: "חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל יַעַזְבֻךָ", תעשה חסד עם אנשים, תתנהג באמת, לא בפוזות, אל תרמה את האנשים, תהיה הפנימיות שלך, האמת הפנימית שלך, ואז הפסוק הבא: "וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם". אז אם אנחנו רוצים למצוא חן אנחנו צריכים להתנהג בחסד ובאמת. רות המואביה!
עוד רגע חג שבועות, ואנחנו הולכים לקרוא על מגילת רות. גם רות רוצה למצוא חן, ככה הפסוק אומר. אחרי שרות שבה לשדה מואב רות מגיעה לבית לחם יחד עם נעמי, כל העיר לא כל כך שמחה לקראתן, הרי המשפחה של נעמי - אלימלך ומחלון וכליון, עזבו את בית לחם בשעת הרעב, במקום לעזור לכולם הם עזבו והלכו להם למואב, ולקחו נשים נוכריות, מואביות. אז הנה רות חוזרת, והיא מתגיירת, והיא רוצה להיות עם נעמי, אבל כולם מבזים אותן, כולם מתפלאים עליהן, אולי מתחילים לכבד אותן קצת על זה שהן שבות אל הארץ, אבל לא כל כך מוצא חן בעיני כולם ההתנהגות שלהן.
ורות אומרת -'אני אלך ללקוט שעורים', זה היה קציר שעורים, 'אני אלך ללקוט מתנות עניים'. להיכן אני אלך? אומרת רות: "אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳטָה בַשִּׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו" אני צריכה למצוא מישהו שאני אמצא חן בעיניו, שייתן לי ללקוט בשעורים, כי לא כל כך אוהבים אותנו אולי, אז לא בטוח שייתנו לי. והיא מוצאת. איך היא מוצאת? כשבועז מגיע אל השדה ורואה נערה צנועה, נערה שלא מתבלטת בבגדים שלה, נערה שצנועה, מתכופפת בצניעות, ככה אומרים לנו חכמינו זכרונם לברכה, הוא ראה איך היא מתכופפת בצניעות.
הוא ראה איך היא עושה בדיוק לפי ההלכה, לפי האמת הפנימית. איך היא מלקטת רק שני שעורים ולא שלושה, כי לפי ההלכה אם זה שלושה זה כבר של בעל השדה, וזה לא מתנה לעניים, רק כשמוצאים שתי שעורים. והיא מלקטת ככה בסבלנות, לאט לאט הוא שואל את הנערים: "לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת"? הוא שואל כי הוא רואה את המעשים הטובים שלה. אז הוא אומר: 'וואו יש פה נערה מיוחדת!' וכשהוא מתפעל ממנה, והנערים אומרים לו שהיא רות ששבה עם נעמי משדה מואב, הוא אומר: 'אז גם חסד היא נוהגת, איזו אישה עם חסד, עם צניעות, עם אמת פנימית, נוהגת על פי ההלכה.…' בזה היא מוצאת חן בעיניו, ולכן הוא אומר: 'אז קחי, ואני אגיד לנערים להפיל לך בכוונה ותוכלי ללקוט, ותבואי לשתות איתנו ולאכול איתנו'.
והיא ממשיכה עם הצניעות שלה ויושבת בצד הקוצרים. זאת רות, עם המעשים הטובים שלה היא מוצאת חן בעיני אלוקים ואדם, וזוכה שממנה יוצא דוד המלך, שנפטר בחג שבועות. אנחנו מתקרבים ממש לחג שבועות. שנזכה גם אנחנו לנהוג בצניעות, בענווה, לומר "הנני", לומר כל דבר באמת. נתפלל על זה ונזכה מתוך התורה של חג שבועות, נלמד בליל שבועות, נאמר "הנני", נלמד עוד ועוד מהמעשים הטובים של אבותינו ושל רות המואביה. חג שבועות שמח.