📚 כל השיעורים › 📖 פרשת השבוע ותנ"ך › חומש ויקרא
מופיע גם ב: 🇮🇱 ארץ ישראל ועם ישראל

פרשת בהר – ביטחון בה' בשמיטה

🎙️ הרב מוטי סימפסון

📖 השיעור כתוב

שלום ילדים יקרים ואהובים, מה שלומכם? אני מקווה שאתם בסדר. אנחנו נדבר היום על פרשת 'בהר', פרשת השבוע. פרשת 'בהר' כוללת כמה וכמה עניינים, אבל הנושא הפותח את הפרשה הוא מצוות השמיטה. אנחנו כבר בקיאים במצוות השמיטה, ברוך ה', זו השנה שלנו. אנחנו עוסקים בזה ולומדים את זה. אני רוצה לדבר על נקודה אחת, לדבר ולספר סיפור מופלא. אתם יודעים, בשנת השמיטה אנחנו לא זורעים, ולא חורשים ולא קוצרים. מותר לנו להשתמש רק בתבואה הנדרשת למינימום של המינימום, וכל השאר הפקר.

לפעמים מצב כזה עלול לגרום לנו לחשש: 'רגע, מה יהיה? מה נעשה? אנחנו לא חורשים, אין לנו תבואה, איך נאכל? ממה נתפרנס? מה נעשה בשנה הזאת? ומה נעשה בשנה הבאה, בשנה השמינית?' הקדוש ברוך הוא, באהבתו אותנו, כמובן לא שוכח אותנו, וכך אומר ה' בפרשת 'בהר', בפרשת השבוע שלנו: "וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ", בדיוק כמו ששאלנו. אומר ה', שימו לב: "וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית".

אני מצווה עליכם ברכה מיוחדת בשנה שלפני שנת השמיטה. מה היא הברכה? "וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים". אומר ה': התבואה של השנה השישית, תהיה בה ברכה כזאת שהיא תספיק לשלוש שנים - שישית, שביעית ושמינית. איזו ברכה מיוחדת, זוהי ברכה שמקבלים אנשים שזורעים ומאמינים בה', אנשים שאוהבים את הארץ, אוהבים את ה', ורוצים לחיות חיי תורה אמיתיים. אומר ה' 'ברכה תהיה לכם'. והסיפור שאני מספר, בדיוק על זה מדבר. שנת תשי''ב, שנת השמיטה הראשונה של מדינת ישראל הצעירה שהוקמה רק ארבע שנים קודם.

איפה שהוא שם בדרום, ישנו יישוב מיוחד ושמו 'קוממיות', יישוב של אנשים יראי שמיים, שומרי מצוות, שכל עניינם זה עבודת הארץ מתוך אהבת ה'. מגיעה לה שנת השמיטה, ואנשי היישוב 'קוממיות' מחליטים בהחלטה ברורה - אנחנו מקפידים על השמיטה קלה כבחמורה, מפקירים הכל, לא נזרע ולא נחרוש. וכך עוברת לה השנה מתוך שמחה ולימוד תורה, אמונה גדולה בה', אבל בסוף שנת השמיטה, השנה השביעית, הם הבינו שהם בבעיה - באמת לא היה להם מה לאכול לקראת השנה הקרבה ובאה, בשנה השמינית.

עד שהם יזרעו ויחרשו מחדש, כבר יעבור שיא החורף ולא יהיה להם מה לעשות. טיכסו עצה ובדקו, שאלו וחקרו ומצאו שבאחד מיישובי הסביבה יש מחסן תבואה, ובו שאריות של גלעיני תבואה ישנים מהשנה השישית, עוד מלפני שנה וחצי-כמעט שנתיים. אבל הגרעינים היו במצב לא טוב, מתולעים, רקובים, ישנים. מספר הרב של היישוב 'קוממיות' ואומר, שכך הם עשו: הם הלכו וקנו את הגרעינים האלה, והם אמרו לעצמם והוא אמר להם 'אנחנו מאמינים בה', וה' ייתן לנו את ברכתו'.

קנו את הגרעינים ומיד אחרי חג הסוכות של השנה השמינית התחילו לחרוש ולזרוע. מאוחר, אבל עשו זאת בכל זאת. והנה הפלא ופלא, לא ירד גשם באותה השנה, הגשם התעכב ולא בא. לא בחודש חשוון ולא בכסלו, ועד שאנשי 'קוממיות' לא סיימו את עבודתם בקרקע, את החרישה ואת הזריעה, לא החל לרדת גשם, ומיד כשהם סיימו, בא הגשם וירד על פני האדמה. וואו, איזה דבר! והפלא הגדול היה, שתושבי היישובים מסביב היו מלאי תמיהות על אנשי קוממיות וקצת לעגו להם - 'מה אתם קונים גרעינים מלפני שנתיים?

מה אתם עושים? אתם זורקים את כספכם לשווא, זה לא יעבוד!' והתוצאה הייתה הפוכה לחלוטין. באותה שנה, בגלל שכל היישובים, כל המקומות החקלאיים זרעו כבר הרבה לפני, והגשם התעכב כמה חודשים, הגרעינים שהיו באדמה התקלקלו והנזק היה נורא. לעומת זאת, אנשי 'קוממיות', אנשי 'קוממיות' הצדיקים שזרעו רק בשנה השמינית, והם זרעו ממש לפני הגשם שהגיע מאוחר, זכו לתבואה מבורכת מאותם גרעינים מסכנים. אז הנה, הברכה התקיימה: "וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית".

לפעמים הברכה לא מתקיימת על הייבול שגדל בשנה השישית, אלא אפילו על מה שנשאר ממנו, אפילו בו הייתה ברכה לאותם אנשים מאמינים ויראי שמיים. יהי רצון שנזכה גם אנחנו ללכת בדרכם של אנשי 'קוממיות', להאמין בה', לזרוע ולקצור באמונה, ונזכה בעזרת ה' לראות בביאת משיח צדקנו, בבניין בית המקדש ובשנת שמיטה שמופיעה במלוא יופייה. שבת שלום, להתראות.

התמלול והסרטון: מיזם תפילה באהבה · התמלול מובא כלשונו
📚 עוד חומרי לימוד על תפילה – חינם, במאגר הקול החמישי: kol-toda.co.il/search
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה