שלם ילדים! היום נדבר על אישה מופלאה שחיה כאן בארץ ישראל ונפטרה לפני כ-25 שנה, נחמה לייבוביץ'. נחמה שהייתה מורה לילדים קטנים, לגדולים ולמבוגרים, נולדה בריגה בלטביה לפני הרבה שנים. היא עלתה לארץ עם בעלה, מאוד מאוד אהבה את ארץ ישראל. היא תמיד אמרה שהיא לא מבינה את אותם אנשים שנשארים בחוץ לארץ, וכאן בארץ בירושלים היא התחילה ללמד, לימדה בסמינר למורים, היא לימדה תלמידים, והיא הראתה דרך אחרת בלימוד, היא הראתה איך ללמד תנ"ך בצורה חיה, בצורה שמחה.
איך אפשר להבין את רש"י מתוך ענווה מתוך כבוד, ושכהיא סיימה יום אחד ללמד אז התלמידות אמרו לה: "אנחנו עוד מעט מגיעים לקיץ, ומה נעשה? איך נוכל להמשיך ללמוד?" הם כל כך אהבו את צורת הלימוד שלה אז היא אמרה להם: "אל תדאגו, אני אשלח לכם שאלות". ואז היא התחילה מפעל של גיליונות שהיא המשיכה אותו עשרות שנים, שבמסגרת המפעל הזה היא הייתה כותבת שאלות בדואר, זה לא כמו היום, תדמיינו אין סמסים אין ווטסאפים, היא כותבת שאלות, הולכת לדואר ומחלקת אלפי מכתבים לכל מיני אנשים: חיילים, מבוגרים, שאלות על רש"י שאלות על התורה, ובזכות זה אנשים פתחו ספר, למדו, החכימו, גם אנשים פשוטים, גם אנשים שעבדו בעבודות שלא נחשבות, וגם רופאים, מהנדסים, מנקים, כולם חיכו שבוע שבוע לקבל את הגיליונות המיוחדים של נחמה, וללמוד ולהעמיק בתורה.
היא לימדה דרך, ומשרד החינוך אימץ את צורת הלימוד שלה, ובמשך שנים ככה למדו תנ"ך, ככה לימדו בזכותה. ונחמה זאת שהיא הייתה כל כך ידועה ואהובה היא הייתה כל כך צנועה וענווה ולא החזיקה מעצמה כלום. היא אמרה למשל, אנחנו הרבה מדברים על התפילה, שהיא מרגישה שאין לה כח תמיד לחשוב על כל מילה. אנחנו פה במסגרת "תפילה באהבה" מסבירים את התפילה, אז היא יודעת שהיא לא תהיה מסוגלת כל התפילה להתכוון ולחשוב על כל מילה. סיפר הרב רפאל פוזן שהיא אמרה שהיא לוקחת את ההתלהבות שלה ואת כל הכח שלה לברכת "שֶׁעָשָֹה לִּי כָּל צָרְכִּי".
היא הייתה אישה מבוגרת והיא אמרה: אני מודה לקדוש ברוך הוא כל בוקר שהקדוש ברוך הוא למרות שאני אישה מבוגרת, אני יכולה לראות ואני יכולה ללכת ואני יכולה לאכול. את כל ההתלהבות שלה היא לקחה למשפט אחד, להודאה לקדוש ברוך הוא, שעשה לי את כל מה שאני צריכה. וזה גם הנחיה בשבילנו שאנחנו לא תמיד מבינים את כל התפילה, אבל אנחנו יכולים לפעמים להתמקד במשפט אחד ולהתרכז בו במלוא הרצינות ובמלוא המחשבה והרגש. והזכרנו את זה שהיא היתה כל כך צנועה וענווה, היא ביקשה, למרות שאנשים רבים למדו ממנה, גם רבנים תלמידי חכמים למדו ממנה, היא ביקשה שעל הקבר שלה יהיה כתוב מילה אחת: מורה.
מורה לחיים. ובאמת נחמה היא בשבילנו הוראה ללימוד תורה, לחכמה, לאהבה, לנתינה, היא הייתה נוסעת לכל מיני מקומות – גם למקומות רחוקים גם מקומות קרובים, ליראת שמים. נחמה לייבוביץ' היא בפירוש אחת מאותן נשים צדקניות שבזכותן נגאלו ובזכותן נזכה לגאולה שלמה בקרוב. בעזרת השם שנזכה ללכת בדרכה – ללמוד וללמד לשמור ולעשות. שיהיה יום טוב ומבורך.