0652 נס תחיית השפה העברית חלק ב – הרב עמירם אלבה שלום לכל הילדים היקרים! בסרטון הקודם דיברנו על התחדשות השפה העברית בזכות סידור התפילה. אני חייב לספר לכם, שבאמת מבחינה הלכתית אדם צריך להתפלל מהלב, ומותר להתפלל בכל שפה שהיא. באמת מותר להתפלל בכל לשון. לקרוא קריאת שמע בכל לשון. אבל הקדוש ברוך הוא עורר בלבבות של האנשים שיתאמצו ויתפללו בעברית. וכל השנים, עד כמה שידוע לנו, לפחות התפילה במניין היתה בעברית, חזרת הש"ץ בעברית, למרות שאולי אנשים לא הבינו את השפה, אבל הם כל כך רצו לשמור על השפה העברית, כי הבינו ששמירת השפה זה גם חלק משמירת העם שלנו.
עברו הרבה שנים, ועם ישראל מתחיל לעלות לארץ. אתם יודעים, העליות הראשונות, זה היו החסידים והגר"א, ששולחים את התלמידים שלהם. הגר"א שולח את תלמידיו לארץ, ואומר להם: "תדברו עברית!" עולים שבעים מתלמידיו לארץ, והיה שם איש אחד שקראו לו רבי אליהו בעל הלשון. הוא היה הבן של רבי בנימין ריבלין מתלמידי הגר"א הגדולים, והוא היה מדבר לאט. למה הוא היה מדבר לאט? כי הם עולים לארץ, והם מנסים לדבר על פי המילים שהם מכירים מהתנ"ך, מהמשנה, אבל עכשיו שאתה עולה לארץ ועברו הרבה שנים, ולא דיברו ביום יום בעברית, רק בסידור התפילה ורק בתנ"ך.
אז פתאום יש בגד חדש – איך נקרא לו? חולצה? אז אם זה כתוב או לא כתוב? כל דבר היו צריכים לחפש אם זה כתוב או לא. מכנסיים? איך נקרא לזה? וכשהילדים מתחילים לשחק במשחקים וממציאים משחק חדש – איך נקרא למשחק החדש? קוביות משחקים בגן? אז צריך לבחור את המילים הנכונות. זה קצת היה מסובך, וצריכים היו ללכת אחורה, וצריכים היו תלמידי חכמים שידעו היטב את המשנה ואת התנ"ך, ויידעו להתאים את המילים הנכונות. וכשלא מצאו, אז היו צריכים להמציא מילים.
אז עולים לארץ, ועוד אנשים עולים לארץ, וממש צריכים מישהו שייקח את הדברים האלו ויחדש מילים, ויוסיף עוד מילים. אחד הרבנים החשובים שהתעסקו עם זה, קראו לו רבי יעקב מאיר. הוא היה הרב הראשי הראשון. הוא היה אז הרב הספרדי הראשון, והרב קוק היה הרב האשכנזי הראשון. ושניהם ביחד מאוד תמכו בדיבור בשפה העברית. הם הרגישו שזה מה שיאחד את עם ישראל. רבי יעקב מאיר הקים גן ילדים, שבגן ילדים ידברו רק בעברית. וכך היו דיונים בארץ כל הזמן. היו כאלה שאמרו: "לא, אנחנו נדבר ביידיש – השפה שהבאנו מארצות אשכנז".
היו כאלה: "לא, נדבר בערבית" – השפה שהביאו מארצות ספרד. ואז נהיה גם קיטוב בין האנשים. איך נסתדר? אלו מדברים בשפה הזאת ואלו בזאת. אמרו הרבנים: "נדבר בעברית!" לא רק הרבנים, גם אליעזר בן יהודה, שוודאי שמעתם עליו, היה אחד מהאנשים שהתלהב מאוד מהרעיון, והוא הצטרף אל רבי יעקב מאיר. רבי יעקב מאיר הקים חברה שנקראה "שפה ברורה", והוא הצטרף אליהם. לימים, החברה הזאת התפרקה, והקימו את "ועד הלשון העברית" שאליעזר בן יהודה עמד בראשה. למה כולם זוכרים את אליעזר בן יהודה?
כי אליעזר בן יהודה ממש מסר את נפשו על הדבר. הוא גם כתב מילון של מילים עם כל הועד ללשון העברית, הם הוציאו מילון. עיקר המילים, הם היו צריכים להתייעץ עם תלמידי חכמים. הוא היה מתייעץ עם הרב קוק או עם רבנים אחרים שהיו בוועד, ועזרו למצוא את המילים המתאימות לדברים שמתחדשים היום. היה צריך גם לחדש מילים. אתם יודעים, יש לי סיפור משפחתי. סבתא של אמא שלי, סבתא דינה, היתה גרה במאה שערים, ואליעזר בן יהודה היה גר קרוב ברחוב החבשים, בירושלים.
והיא בשבת, הלכה ללכת בבית חולים, והיא הולכת בדרך, וצועקת: "אוי, וואי, מאמאל'ה!" ביידיש – מאמאל'ה = אמא. אליעזר בן יהודה היה שם במרפסת. תראו כמה הוא היה מסור לדבר הזה – רק בעברית! הוא יוצא מהמרפסת, ואומר לה: "גברת, תצעקי בעברית!" היא צועקת: "אוי, וואי, מאמאל'ה!" כואב לה, והוא אומר לה: "תצעקי בעברית!" (4:53-4:55 אם אפשר לחתוך, מהמילים באמת...מאוד) הקדוש ברוך הוא כיוון שאפילו אנשים שלא שמרו שבת ולא שמרו תורה… זה לא היה פשוט, היו כאלה שהתנגדו להם בגלל זה, כי הם לא שומרים שבת, אז אתה מחדש לנו את העברית?
אבל בכל אופן הרב קוק אמר: אנחנו ניקח ממנו את העברית, נלמד ממנו את העברית למרות שאנחנו מתנגדים מאוד לזה שהוא אומר לאנשים שלא צריך לשמור שבת. אז צריך לדעת להוציא מכל דבר את הטוב. אליעזר בן יהודה חידש הרבה מאוד מילים, אבל לא נחשוב שהוא המציא את השפה. מי שהמציא את השפה זה הקדוש ברוך הוא. ומי שדאג שהיא תישמר כל הגלות זה עזרא ובית דינו. ואנשים בתקופה של אליעזר בן יהודה יחד עם הרב יעקב מאיר ועוד רבנים חשובים, דאגו שהעסק הזה יתקיים. אז להתראות לכל הילדים, ותזכרו איזו זכות יש לנו שאנחנו בארץ ישראל מדברים עברית, לשון הקודש! להתראות!