"אֱלֹהִי נְצֹר לְשׁוֹנִי מְרַע וְשִׂפְתֵי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְּלַי נַפְשִׁי תִדֹּם וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתְךָ וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי"... שלום ילדים. בסוף תפילת שמונה עשרה אנחנו אומרים כמה משפטים מאוד מאוד מיוחדים. אחרי שסיימנו לדבר את כל הדברים הגדולים של תפילת שמונה עשרה, דיברנו על בית המקדש, דיברנו על "שִׂים שָׁלוֹם", על שלום בעולם, דיברנו על דברים מאוד מאוד גדולים.
בסוף התפילה אנחנו אומרים כמה משפטים לסיום, משפטים כל כך מיוחדים שאפילו יצא לי להלחין ולעשות מהם שיר. מה כל כך מיוחד במשפטים האלה? אז בואו נתבונן בהם ונראה: "אֱלֹהִי נְצֹר לְשׁוֹנִי מְרַע". אחרי שדיברנו דברים כל כך יפים וכל כך גדולים, והתמלאנו בדברים כל כך מיוחדים, אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא: 'תעזור לנו לשמור על הפה.' הפה שלנו זה כלי מאוד מאוד חשוב, זו מתנה שקיבלנו מה'. יש הרבה בעלי חיים שנובחים או מייללים, אבל הם לא מדברים, אנחנו מדברים.
הפה שלנו זה כלי כל כך חשוב, שאנחנו יכולים לעשות איתו הרבה הרבה דברים טובים. אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא: 'הקדוש ברוך הוא, תן לנו להשאיר את כל הטוב הזה שדיברנו עכשיו, אנחנו רוצים שיישאר, שהפה שלנו יישאר נקי. "נצור" זה לשמור, אלוקי, ה', תשמור את לשוני מרע, את הלשון שלי, שהיא לא תדבר דברים לא טובים, דברים רעים, לשון הרע, דיבורים לא טובים. שהלשון שלי, שהפה שלי ימשיך לדבר דברים טובים'. "אֱלֹהִי נְצֹר לְשׁוֹנִי מְרַע וְשִׂפְתֵי מִדַּבֵּר מִרְמָה", שהשפתיים שלי, תעזור לי לשמור עליהן שהן לא ידברו מרמה, דברים לא טובים, רמאויות, שקרים, דברים כאלו.
לא לא, אנחנו רוצים שהפה שלנו יישאר נקי. "וְלִמְקַלְּלַי נַפְשִׁי תִדֹּם", ואם יש אנשים שמקללים אותי, הכוונה רוצים לריב איתי, אומרים עליי דברים לא טובים, שאני לא אתייחס, שאני לא אגרר ללכלך את הפה שלי כמוהם. לפעמים בכיתה יש ילדים שאומרים מילים לא יפות. אני לא צריך להיות כמוהם, אז מה אם הוא מלכלך את הפה? הפה שלי צריך להיות נקי וטהור. הקדוש ברוך הוא, תעזור לי לשמור את הפה שלי נקי וטהור. "וְלִמְקַלְּלַי נַפְשִׁי תִדֹּם וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה", שאני ארגיש, שגם אם אנשים מנסים לריב איתי, או להגיד לי דברים לא טובים, אני לא מתרגש מזה ולא אומר 'איך הם מדברים עליי', אלא אני נשאר מלא בענווה ושומר על הפה שלי נקי וטהור.
ורגע לפני שאנחנו מסיימים את תפילת שמונה עשרה, אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא עוד בקשה: "פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתְךָ וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי". אחרי, הקדוש ברוך הוא, שהפה שלנו טהור ונקי, תפתח לנו גם את הלב, שהלב שלנו יהיה פתוח, יהיה פתוח ללמוד תורה. תמיד בתפילת שחרית אנחנו מתפללים בבוקר, תפילת עמידה, אבל אנחנו מתפללים בבוקר תפילת שחרית, אנחנו מבקשים מה': 'יש לנו עכשיו יום שלם מלא בלימוד תורה, תפתח לנו את הלב, שהלב שלנו יהיה פתוח ללמוד תורה, ואחרי המצוות שלך ה', אנחנו רוצים לרדוף!' בדרך כלל אחרי מה אנחנו רודפים?
אחרי לא יודע איזה הפתעות, אחרי משהו שווה. אז אנחנו רוצים, אנחנו רוצים לרוץ אחרי המצוות כאילו זה איזה משהו שווה, לא כאילו, זה משהו שווה, משהו שווה שאנחנו רוצים להשיג. הקדוש ברוך הוא, ככה אנחנו רוצים לרדוף אחרי המצוות שלך. זו התפילה שאנחנו מסיימים איתה את תפילת שמונה עשרה, תפילה כל כך כל כך מיוחדת. אז תזכרו: "אֱלֹהִי נְצֹר לְשׁוֹנִי מְרַע וְשִׂפְתֵי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְּלַי נַפְשִׁי תִדֹּם וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתְךָ וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי".