שלום ילדים. היום נדבר על ברכת "מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל". בברכה הזאת אנחנו בעצם פונים אל הקדוש ברוך הוא, ומבקשים ממנו שיעזור לנו לאסוף את כל עם ישראל לארץ ישראל. אנחנו פונים בקריאה: "תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל"- תדמיינו את הצפירה הזאת שיש לפני, במקומות שבהם מופיעה צפירה לפני כניסת שבת, יש קול שמכריז, או שזו מנגינה, שכולם שומעים ויודעים שעוד מעט נכנסת שבת. אותו דבר, הקדוש ברוך הוא משמיע איזשהו קול בשופר שקורא לאנשים להתאסף ולעלות לארץ ישראל.
ולאותם אנשים שהם לא מספיק קרובים ושומעים את השופר, אנחנו אומרים: "וְשָׂא נֵס" תרים איזשהו דגל, שכולם יידעו להתקבץ. למי שיצא לראות את תיירים שהולכים אחרי מדריך טיולים, יש איזושהי מטריה, או איזשהו דגל שמונף, שגם אנשים רחוקים יכולים לראות. ויש פה קריאה לקדוש ברוך הוא שיעזור לנו לאסוף ולהתאסף ולהתקבץ יחד. לא מספיק שאנחנו נגיע לארץ ישראל, אנחנו רוצים שזה יקרה ביחד. מגיעים אנשים מגלויות שונות, מנהגים שונים, ושזה יהיה ביחד, שאנחנו נדע לאסוף את הפסיפס המיוחד הזה, וכולם יכבדו אחד את השני.
ואני רוצה לשתף אתכם בסיפור אישי על סבתא שלי, לפני מאה שנה, היא הייתה בת חמש, היום היא לא חיה. היא הייתה בת חמש ובכפר שלה בפולין הייתה משפחה שהחליטה לעלות לארץ ישראל, זה היה דבר מאוד נדיר באותה התקופה, וכל בני הכפר יצאו כדי ללוות את אותה המשפחה לרכבת כשהם עולים עם כל הדברים. זה היה רגע מאוד מרגש, וסבתא שלי ידעה שיום יבוא וגם היא תעלה לארץ ישראל. היא שמרה את הרגע הזה, ובאמת כשהיא גדלה ונהייתה נערה בת ארבע עשרה - חמש עשרה, היא הייתה בהכשרה אז, משהו כמו בני עקיבא, והיא ידעה שהיא צריכה בשביל האישור של העלייה שנקרא "סרטיפיקט" הרבה מאוד כסף.
אז היא חסכה פרוטה לפרוטה, כל החסכונות שהיו לה כדי באמת שהיא תזכה להגיע לארץ ישראל. היא חסכה את הכסף הזה, ובאמת הגיע הרגע והיא קיבלה את האישור המיוחד. במשפחה שלה והאנשים שהיו שמה בסביבה אמרו לה, באותה התקופה היו פרעות קשות בארץ, פרעות תרפ"ט, אנשים נרצחו, והם אמרו לה: "בואי תישארי בפולין, פה זה בטוח, מה את צריכה את ארץ ישראל המסוכנת הזאת?" והיא אמרה: "לא, אני הבטחתי לעצמי שיום יבוא ואני אעלה לארץ ישראל!" והיא באמת עולה על אונייה, ואחרי כמה שבועות היא זוכה להגיע לארץ ישראל, ולהקים פה משפחה.
אז אנחנו זכינו שיתקיים בנו שהקדוש ברוך הוא קיבץ אותנו. אבל זה לא מספיק כי עדיין קרוב לחמישים אחוז מעם ישראל עדיין נמצא בארצות שונות, בגלויות שונות, ולכן אנחנו אמנם זכינו שאנחנו כאן, אבל אנחנו עדיין מלאי תפילה ובקשה שכל עם ישראל יתקבץ לכאן, ונזכה לגאולה שלמה בקרוב. שיהיה יום טוב ומבורך!