שלום לכם, ילדים אהובים ונחמדים! היום נמשיך בברכות השחר, והפעם לברכה הבאה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי". מה פירושן של המילים הללו - "שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי"? אז נכון, אפשר להבין שמדובר בכל הצרכים שלנו, כל הצרכים. אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא, אם זה על הבגדים שההורים שלנו רכשו לנו, נעליים יפות, מכנסיים וחולצה נהדרים. אנחנו מודים על האוכל והמזון שהקדוש ברוך הוא נותן לנו, על הפרנסה הטובה להורים שלנו, על הבריאות שהקדוש ברוך הוא נתן לנו ולמשפחה שלנו, כל צרכינו...
אבל חכמינו זכרונם לברכה מפרשים שהברכה הזו מדברת על הנעליים. שימו לב, שמעתם טוב - על הנעליים! הנעליים שאנו נועלים. כאשר אנחנו נועלים בבוקר את הנעליים, אנחנו למעשה אמורים לברך את הברכה הזו. מה זאת אומרת נעליים? הכל מתחיל בחטא של אדם הראשון בבריאת העולם. כן כן, מאז. בבריאת העולם, כאשר האדם חטא, הקדוש ברוך הוא העניש את האדמה וקילל את האדמה בעבורו, בעבור החטא. מה האדמה חטאה? הקדוש ברוך הוא ברגע שהעניש את האדם על אכילה מעץ הדעת, הוא העניש גם את האדמה שלא שמעה בקולו, והוציאה עצים שהם 'אין טעמם כטעם הפרי'.
כלומר, היינו אמורים לאכול פירות, אבל גם את הענפים וגם את העלים, הכל היה אמור להיות אכיל, והכל היה אמור להיות באותו טעם. אלא מה, שהאדמה הוציאה רק עצים שמניבים פירות, וכמובן - עצי סרק, וכמובן - קוצים, ודברים שהקדוש ברוך הוא לא ציווה. אז באותה הזדמנות, כשהוא העניש את האדם, את חוה ואת הנחש, הוא גם העניש את האדמה. ומאחר שהאדמה קוללה אנחנו נאלצים לנעול נעליים כדי להיות מעל האדמה, כדי שהרגליים שלנו - כפות הרגליים, לא יונחו על האדמה, ושנהיה גבוהים יותר ממנה, שהקללה לא תידבק בנו.
אנחנו מתקרבים לימים הנוראים, וביום כיפור בעזרת ה' הבא עלינו לטובה, לא ננעל נעלי עור. למה? זאת משום שיום כיפור זה יום קדוש, ומאחר שהוא יום קדוש הוא משפיע בקדושתו גם על הארץ, גם על האדמה, ולכן אנחנו יכולים להרשות לעצמנו ללכת ללא נעלי עור. בבית המקדש, לדוגמא, הכהנים היו הולכים יחפים. למה? כי כל האזור של המקדש הוא קדוש. לכן גם כאשר משה רבינו הגיע אל הר סיני, אמר לו הקדוש ברוך הוא: "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא".
זאת אומרת שבאיזור שיש קדושה- אין את הקללה, ומאחר שאין את הקללה, אנו יכולים לוותר על נעליים. אבל בשאר הימים ובכל מקום עלינו לנעול נעליים. לכן כשאנחנו אומרים בבוקר "שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי", אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על הנעליים שנתן לנו, מודים לקדוש ברוך הוא על ההפרדה שהפריד אותנו מהקללה. בעזרת ה' שנתברך, במיוחד לקראת השנה הבאה עלינו לטובה, לחיים טובים, לשלום, לבריאות, לעושר רוחני וגשמי ושרק נתקדש. להתראות!