"ה' מֶלֶךְ, ה' מָלַךְ, ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֵד ה' מֶלֶךְ, ה' מָלַךְ, ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֵד ה' מֶלֶךְ, ה' מָלַךְ, ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֵד ה' מֶלֶךְ, ה' מָלַךְ, ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֵד. וְהָיָה יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד."
-אבא?
-כן?
-למה עושים את כל הבלאגן הזה: "ה' מֶלֶךְ, ה' מָלַךְ, ה' יִמְלוֹךְ"? כאילו להגיד שהוא מלך עכשיו וזה.. למה צריך לעשות את כל הבלאגן הזה בעצם?
-אתה שואל שאלה ממש טובה.
יש שלושה פסוקים שכתוב את הדברים האלה. בפסוק אחד כתוב: "ה' מֶלֶךְ", בפסוק השני כתוב: "ה' יִמְלוֹךְ", ובפסוק השלישי כתוב: "ה' מָלַךְ".
-זה לא פסוק אחד?
-זה לא פסוק אחד.
-באמת?
-כן. "יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְהוָה מָלָךְ." פסוק אחר אומר: "יְהוָה מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ." הפסוק השלישי אומר: "ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֵד", זה פסוק בשירת הים. אבל כל אחד מהם מראה על רמה אחרת באמונה.
"ה' מָלַךְ" - זה גם הגויים יודעים. ה' ברא את העולם, ה' מנהיג, ה' התחיל את העולם. אבל כל הבלאגן שקרה אחר כך, כל הרשעים וכל הגלות וכל ההסתבכויות, נדמה לגויים שה' פעם מלך אבל היום הוא כבר לא כל-כך מצליח.
-זה כמו שהנוצרים מאמינים שיש מלחמה בין אלוקים לשטן.
-דומה מאוד, נכון. "ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֵד" - כל היהודים מאמינים, כמו שהם שרו בשירת הים.
-כשתהיה גאולה.
-כשתהיה גאולה. הם אומרים: נכון שהיום קשה, והיום מעצבן והיום לא מצליח כלום, אבל אנחנו מאמינים שבסוף תהיה גאולה.
אבל החוכמה הגדולה, ילדים, זה להגיד את "ה' מֶלֶךְ", ולכן אותו אנחנו אומרים ראשון. "ה' מֶלֶךְ" - היום! היום הוא מלך! כל מה שקורה היום - ה' מנהיג, הכל ה' עושה לטובה. ולכן, מתוך זה שאנחנו אומרים ש"ה' מֶלֶךְ", אפשר להבין יותר טוב את "ה' מָלַךְ" ו-"ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֵד". בואו נמשיך להתפלל!