שלום ילדים! בהגדה של פסח, אחרי שמספרים על כל חבורת הרבנים שישבו וסיפרו ביציאת מצרים, מסופר על דבר אחד שרבי אלעזר בן עזריה אמר, זה נמצא גם במסכת ברכות במשנה: "אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא". כלומר, רבי אלעזר בן עזריה, הוא היה בחור צעיר יחסית, בגיל צעיר, בגלל חשבון שהיה בין החכמים, החליטו למנות אותו לראש הסנהדרין.
והוא כל-כך כל-כך התאמץ, כך מספר הרמב"ם, התאמץ להיות ראוי לתפקיד החשוב שלו, ולמד תורה ביום ובלילה, והתאמץ מאוד עד שהזקן שלו נהיה לבן כבן שבעים שנה. ובכל המאמץ הזה הוא לא הצליח ללמד, לא הצליח להוכיח שצריך להזכיר יציאת מצרים גם בלילה. היו אומרים בבוקר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", "וְאָהַבְתָּ", "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" ו-"וַיֹּאמֶר…אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם". בלילה לא אמרו "וַיֹּאמֶר". מצוות ציצית לא נוהגת בלילה, ויציאת מצרים לא צריך להזכיר בלילה, כי כתוב: "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" - רק בימים.
עד שבא בן זומא, התלמיד-חכם הגדול, ואמר: "כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ". אם היה כתוב "יְמֵי חַיֶּיךָ" - זה היו הימים, "כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" - בא להוסיף גם את הלילות. ורבי אלעזר בן עזריה כל-כך שמח על הלימוד הזה. למה הוא כל-כך שמח? כי כל תקופת הגלות היא תקופה של לילה האם להזכיר יציאת מצרים כשאתה בלילה? האם כשאתה נמצא במצב קשה אתה גם זוכר איזה ניסים הקדוש ברוך הוא עשה לך פעם, או שאתה שקוע בצרות של עצמך? אומר רבי אלעזר בן עזריה: בטוח צריך להזכיר יציאת מצרים בלילה, אני רק צריך למצוא איך לומדים את זה, אבל זה ברור לי!
לכן הוא התאמץ והתאמץ כדי שכולנו, במשך אלפיים שנה, נשב גם במצבים הכי קשים בליל הסדר, ונודה לה' על יציאת מצרים. חג פסח כשר ושמח.