שלום ילדים. פעם היה איזה מישהו שהלך על שפת הנהר. הוא ראה שלפניו הולך איזה מישהו, מתעסק עם איזה משהו. התקרב אליו וראה שיש לו ביד איזה אבן יקרה, מאוד מאוד מיוחדת. הסתכל האיש על האיש עם האבן, ''וואו, בואנה, האבן הזאת כנראה מאוד מאוד יקרה.'' ואז, פתאום הוא ראה שהאבן נפלה מהידיים של האיש שיש לו את האבן, נפלה ונעלמה בתוך הנהר. הוא היה בטוח, אותו בן אדם שהסתכל, שהאיש עם האבן יתחיל לבכות ולצרוח, אולי אפילו יקפוץ לתוך המים וינסה לתפוס את האבן, אבל לא.
הוא הסתכל וראה שהאיש מסתכל על הנהר וצוחק, "איזה יופי!" וככה נעלמה לו האבן. האיש מאחור, שהסתכל על כל הדבר הזה, היה המום. אולי לאיש עם האבן יש קצת בעייה בשכל? האמת היא שלא. תארו לעצמכם מה מרגיש החקלאי בשנת השמיטה. יש לו שדה, או פרדס, או מטע מלא פירות, מלא תבואה, כל דבר, פתאום אומרים לו: "תשחרר, היא כבר לא שלך." אז יכול להיות שיהיה חקלאי שירגיש "אוי אוי אוי, היה לי פעם שדה ועכשיו אין לי שדה", אבל שימו לב, החקלאי הישראלי - לא כך הוא, אלא הוא משחרר את השדה שלו, או את הפרדס, או את המטע, ואומר "בבקשה, מי שרוצה שיבוא וייכנס וייקח, זה לא שלי בכלל." זה לא שלך?
והתשובה היא נכון, זה לא שלו! זה לא שלנו, השדות, הפרדסים ואפילו הבתים שאנחנו גרים בהם, זה לא באמת שלנו. של מי זה? נכון, זה של הקדוש ברוך הוא, הוא נותן לנו להשתמש בזה, ולכן בשנת השמיטה, כשהקדוש ברוך הוא אומר לנו לעזוב את השדות, אם יש לנו באמת אמונה - אז גם אין לנו בעיה לשחרר את השדה, לשחרר את המטע או את הפרדס, כי הוא של ה'. אם ה' רוצה שאנחנו נחזיק בה (בארץ) ונגדל אותה ונעשה בה כל מה שצריך - מצויין, ואם הקדוש ברוך הוא רוצה שעכשיו נזוז הצידה, וניתן למישהו אחר לבוא, להיכנס, לקחת...
לא שמישהו אחר יחזיק בה, בשנת השמיטה אף אחד לא מחזיק בארץ, רק ה'. הכל מחזיר אותנו להבנה שהכל של ה'. תארו לעצמכם שככה נחיה, ברור שאנחנו שומרים על מה שיש לנו, כי זה אצלנו, אבל אם אנחנו מבינים שזה בעצם של ה' והוא נותן לנו להשתמש בזה, אז הרבה יותר קל לנו לתת לאחרים. אם לי יש למשל שקית של במבה, שקית גדולה של במבה, ואני רוצה לאכול, אבל אם אני מבין שבעצם קיבלתי את זה מה', וזה לא באמת שלי, אני יכול גם לתת לאחרים, וזה מצויין. גם הוא ישמח וגם אני אשמח, נפלא.
פתאם אני מבין, שכל מה שאני מקבל - ה' נותן לי, בעצם ה' תמיד נותן, זה לא שאני כל הזמן רודף אחרי הדברים, אלא אני חי בעולם הזה, אני פועל לפי העולם הזה, מקבל בעולם הזה את מה שה' נותן לי. אז גם אני רוצה להיות כמו ה' ולתת לאחרים, מה אתם אומרים? אז אני מברך אתכם ואותי ואת כולם, שנזכה לנצל את השנה המתוקה הזאת, השנה היפה הזאת, שנת השבת, שנת השמיטה, להאמין בה', לדעת שכל מה שאנחנו מקבלים - ה' נותן לנו, וגם שנזכה לרצות להיות כמו ה' ולתת לאחרים. שבת שלום ילדים, שבת שבת, שנת שמיטה.