שלום לכם ילדים יקרים! כולכם מכירים את השיר 'מי אוהב את השבת? אבא ואמא, סבא וסבתא...' ודאי, כולם, מי לא אוהב את השבת? אז השבת היא השבת שלנו, של המשפחה, של העם היהודי. ויש לנו השנה שבת מיוחדת, שבת שהיא שנה שלמה, שבת, אבל שבת שנקראת "שבת הארץ". השבת שאנחנו מכירים היא היום השביעי, לאחר שישה ימים שבהם אנחנו עושים את כל המלאכות שאנחנו רגילים לעשות, באים לבית הספר, מותר לנו לעשות כל דבר שאנחנו צריכים לעשות, אבל ביום השבת אנחנו נחים מכל מלאכה.
אבל השנה שהיא שנת השמיטה, שהיא "שבת הארץ", היא שבת מיוחדת, היא השבת של הארץ, השבת שבה אנחנו משמיטים את כל עבודת האדמה. לומר לנו, שש שנים זרענו, חרשנו, לא אנחנו כמובן, החקלאים, מי שמעבדים את האדמה, להראות שהשבת - הארץ היא לא שלנו, הארץ היא של הקדוש ברוך הוא. מכיוון שהארץ היא של הקדוש ברוך הוא, אז הוא נתן לנו רשות שש שנים לעבד, לזרוע, לחרוש ולקצור, להוציא את היבול מהאדמה. אבל שנה שלמה אנחנו משביתים את עבודת האדמה, על מנת לומר לקדוש ברוך הוא: "הארץ היא שלך, אנחנו בוטחים בך שאתה תדאג לפרנסה שלנו בשנה הזאת, שנת השמיטה, שבה אנחנו לא נעבד את האדמות שלנו".
והשבת הזאת נקראת "שבת הארץ". במשך כל השנה היהודי מדגיש ומראה את הביטחון הגדול שלו בקדוש ברוך הוא, ובמשך שנה שלמה ייתן תשומת לב יותר לצד הרוחני, לצד של הנשמה, במשך השנה השלמה. אז מי אוהב את שבת הארץ? כולנו, אבא, אמא, סבא וסבתא... כולנו אוהבים את שנת השמיטה, שבת הארץ.