בס"ד סרטון מספר 522 סבא רפאל במשל של הבן איש חי לעורך - כל דובר בצבע כתובית אחר בוקר טוב ילדים יקרים, מה שלומכם? היום יש לי הפתעה בשבילכם. אתם יודעים מי מצטרף אלינו? סבא רפאל. זה סבא של מוישי. ועכשיו סבא ומוישי מחכים לנו בארמון של המלך. אתם שואלים איזה מלך? אז בואו, תצטרפו אלינו ותראו במה מדובר. הי, ילדים, איזה יופי שהצטרפתם אלינו לארמון. הי, שלום ילדים, נעים מאוד. רק בבקשה לשמור על השקט, כי אני רוצה לספר לכם איפה אנחנו נמצאים.
סבא, באמת, איפה אנחנו נמצאים? אאאה, אנחנו נמצאים בארמון של המלך, יש פה עכשיו איזה אירוע מיוחד. איזה אירוע? אה, אז תקשיב טוב! למלך יש שר יהודי מעולה, וכמו בהרבה מקרים ובהרבה סיפורים, שאר השרים הגויים רוצים להתנכל לאותו שר יהודי. מה זאת אומרת להתנכל? זה אומר שהם רוצים להוציא אותו מהתפקיד החשוב כי הם מקנאים בו. אז אל תגיד לי עכשיו שהם הלכו והם סיפרו למלך שהוא גנב לו את הכסף כמו בכל הסיפורים. נכון מוישי, זה מה שקורה פה עכשיו.
השרים הגויים הלכו וסיפרו למלך שהשר היהודי גנב לו את הכסף. וזה לא נכון, נכון? נכון מאוד, זה ממש לא נכון. אז מה עשה השר היהודי? הוא קרא למלך והראה לו את כל הקבלות ואת כל החשבוניות, וזה באמת לא נכון. וואיייייי, אז מה המלך יעשה עכשיו? האאא, זה מה שאני מנסה להקשיב, ולפי מה שאני שמעתי כרגע מאחורי הדלת, זה שהוא החליט להעניש את השרים הגויים, והוא החליט על החלטה מיוחדת. מה ההחלטה? ההחלטה היא שפשוט מאוד השר הזה הוא כבר ממש זקן ומבוגר, א ז הוא אמר לו שעכשיו הוא לא צריך יותר לעבוד בארמון כי הוא מבוגר.
מה, ואיך הוא יתפרנס? ואיך יהיה לו כסף לקנות אוכל ובגדים ודברים לאשתו ולילדים שלו? האאא , מרוב שהמלך אוהב את אותו שר יהודי, הוא אמר לו שהוא לא צריך לבוא יותר לעבוד בארמון אבל בכל זאת הוא יקבל משכורת כל חודש. וואו, זה אומר שהוא ממש ממש מעריך אותו, סבא . נכון, ילדים? זה אומר שהמלך לא האמין בכלל לשרים הגויים. נכון מאוד. אבל הסיפור לא נגמר. מה, יש המשך? אבל הוא אמר לו ללכת הביתה. נכון, הוא הלך הביתה. אבל כל בוקר לאחר שהוא התפלל תפילת שחרית, הוא הגיע לארמון ופשוט עמד והסתכל על הארמון ימינה ושמאלה, למעלה, למטה, ככה כל יום, מוישי.
מה. מה, למה? מה הוא מדד? הוא לא מדד שום דבר, הוא פשוט מאוד עמד והסתכל. כן, הבנתי, אבל ,אבל, מה...למה הוא הסתכל, סבא? אני עכשיו אסביר לך בדיוק למה הוא הסתכל. יום אחד ראה אותו השומר שעקב אחריו ואמר לו: "הי, אני רואה שכל בוקר אתה עומד ומסתכל…" וואי, רק שהוא לא יקח אותו לבית הכלא, שהוא יחשוב שהוא מנסה לעשות משהו למלך. לא לא לא, תקשיב. הוא אמר לו: "אני רואה שכל בוקר אתה בא ומסתכל על הארמון. מה קרה?" אמר לו אותו שר זקן: "אני מסתכל כל יום כדי לדעת מאיפה הטוב שבא לי, הטוב שאני נשאר בבית ועושה מה שאני רוצה, מה שאני צריך ואני מקבל משכורת.
אני עומד פה כדי לא לשכוח מאיפה כל הטוב שבא לי." וואייי, זה מדהים! נכון. אבל אתה יודע מה יותר מדהים? מה?! שהסיפור הזה… רק רגע… שהסיפור הזה בעצם הוא משל. משל? מה זה משל? משל זה סיפור שצריך ללמוד ממנו איזה מסר, איזה דבר חשוב. האאא , אז מה אנחנו לומדים מהסיפור הזה? בעצם את המשל הזה סיפר ה"בן איש חי", רבי יוסף חיים מבגדד. וכל הדרשות שהוא דרש בבית הכנסת, הוא דרש אותם בצורת משל. הוא סיפר אותן, מוישי, בצורת סיפורים, כדי שכל האנשים יבינו מה ללמוד מהסיפור הזה.
וואיייי, איזה רעיון מופלא, להעביר דברי תורה ומסר דרך משל, דרך סיפור. נכון, מוישי, נכון מאוד. אתה יודע מה לומדים מהסיפור הזה? לא, מה? ילדים, ילדים יקרים, אתם יודעים מה לומדים מהסיפור הזה? נו, נו, סבא, סבא, תגיד, אני כבר מחכה ממש... אז, המלך בסיפור, זה הקדוש ברוך הוא, שהוא נותן לנו כל כך הרבה דברים בחינם. הוא נותן לנו את העיניים לראות, את האוזניים לשמוע. נכון, ואת הפה שלנו כדי לדבר ולומר דברים חשובים, סבא. נכון, ואנחנו כל בוקר צריכים להסתכל ימינה ושמאלה, ולהגיד לה' תודה רבה.
תודה רבה שאנחנו רואים, שיש לנו ידיים ורגליים, שאנחנו יכולים ללכת ממקום למקום. וואיי סבא, איזה סיפור נפלא עם משל מקסים. ואני, בעזרת ה' בלי נדר, כל יום כשאני אגיד "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּים. שֶׁהֶֽחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה. רַבָּה אֱמֽוּנָתֶֽךָ", אני אזכור את הסיפור הזה, ואני אזכור להסתכל סביבי ולהגיד תודה לה' על כל מה שקיבלתי ועל העולם היפה שה' ברא. נכון מוישי, למדת את המסר מקסים. ילדים יקרים שיהיו לכם ימים נפלאים מלאי תפילות.
תודה סבא, תודה לכם ילדים. תודה לך מוישי, ותודה לך סבא רפאל שסיפרתם והייתם שותפים בסיפור מדהים בארמון של המלך, ותודה לכם ילדים מקסימים, שישבתם והקשבתם לסיפור. להתראות. להתראות ילדים חמודים.