שלום וברכה ילדים מתוקים, מה שלומכם? הנושא שאנחנו נדבר עליו היום הוא ביטחון בה' בשנת השמיטה. ילדים, לפני שנתחיל, אני רוצה לשאול אתכם שאלה קטנה. האם לדעתכם רק החקלאי, האדם שעובד בשדה, הוא צריך ביטחון בה' בשנת השמיטה? אני רוצה להסביר קצת. בשנה השביעית, אנחנו יודעים כולנו שאסור לעבוד את האדמה, ולכן החקלאי שעובד בשדה, זו העבודה שלו, הוא לא רשאי, לא יכול לעבוד בשדה. צריך ביטחון גדול בה', לדעת להרים את הראש ולהגיד 'ריבונו של עולם, אני יודע שממך הכל, אני יודע שכל הפרנסה שלי היא מאיתך, היא ממך ה' יתברך'.
לכן נראה שאולי רק החקלאי צריך ביטחון בה' בשנת השמיטה. אבל מה עם אדם שעובד בחשמל, חשמלאי, או אולי הנגר שמנסר עצים, האם גם הם צריכים ביטחון בה'? אז האמת היא, ילדים מתוקים, שהתשובה היא כן, כולם צריכים ביטחון בה'. אבל בשנת השמיטה, בשנה שבה אסור לעבוד את האדמה, אנחנו מבינים שהחקלאי, אדם שעובד בשדה או אדם שיש לו שדה משלו בבית, צריך עוד יותר לעשות השתדלות ולבטוח ולהתאמץ ולהבין כמה הקדוש ברוך הוא דואג לכל אחד מתוך האמונה שלו.
אתם יודעים, ילדים מתוקים, שלפני המון המון שנים היו תלמידי חכמים גדולים, קראו להם בית שמאי ובית הלל. שני בתי מדרש גדולים ומיוחדים. ובתי המדרש האלה נחלקו, חשבו ביניהם על שאלה: האם אדם שקונה משהו במהלך השבוע, וזה דבר מכובד ויפה, צריך לשמור אותו עד יום שבת, או שהוא צריך לבטוח בקדוש ברוך הוא, שהקדוש ברוך הוא יזמן, הקדוש ברוך הוא יביא לו משהו ביום שישי, לא צריך לדאוג? האמת היא שבית שמאי אמרו 'אם אדם מוצא משהו יפה, תשמור אותו לשבת, תחכה', ולעומת זאת בית הלל אמרו 'ה' ידאג לנו, לא צריך לחכות, יום שישי הקדוש ברוך הוא ידאג לנו'.
איזו מידת ביטחון, לחכות עד יום חמישי ושישי ולדעת שהקדוש ברוך הוא ידאג לנו, זה ביטחון גדול בה'. ודאי שגם תלמידי בית שמאי היה להם ביטחון גדול בה', אבל אנחנו רואים ולומדים, ילדים, שאדם מאמין בקדוש ברוך הוא, בוטח בקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא גם מראה לו כמה הוא דואג, כמה הוא שומר, כמה הוא באמת באמת עוזר לו. אם כן, בשנת השמיטה, ילדים מתוקים, כולנו, לא רק החקלאי, אלא גם אנחנו צריכים לבטוח ולחזק את הביטחון שלנו בה' יתברך, צריכים לשמוח בכל מה שהקדוש ברוך הוא נותן לנו ודואג לנו. זוהי מידת הביטחון בה'. שנזכה בימים האלו, בשנה הזאת, לבטוח בקדוש ברוך הוא ולהתחזק באמונה שלמה.