שלום ילדים יקרים! בסרטון הקודם דיברנו על ארבעה בנים שכנגדם דיברה התורה בארבעה מקומות. היום קצת נדבר מה אומר כל אחד מהילדים, ומה האבא עונה לו. "חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר?" "מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם"? החכם, את הסיפורים הוא כבר מכיר, הוא שמע אותם בגן, הוא שמע אותם בכיתה א', בכיתה ב', הוא אומר: 'אבא, אני רוצה להבין עכשיו דברים יותר עמוקים, אני רוצה להבין את כל העדות, החוקים, המשפטים, כל המצוות שיש מסביב לליל הסדר.
למה דווקא מצה? למה יחץ - למה חוצים את המצה האמצעית? אני רוצה להבין למה מסבים? למה ארבע כוסות? את כל הדברים אני רוצה להבין, את המשמעות שלהם'. אומרת התורה: אם יש לך כזה בן, אל תתעצבן למה הוא לא נותן לך לספר הרבה סיפורים, גם הלכות זה חלק מהחג. "וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן". כלומר, תגיע איתו מההתחלה ועד להלכה האחרונה. מה ההלכה האחרונה? כמעט בסוף מסכת פסחים: "אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן".
כשתגמור את ליל הסדר וכבר תגיע רגע לפני ברכת המזון ואכלת אפיקומן, אחרי אפיקומן אסור לאכול כלום כדי שיישאר לך טעם של האפיקומן, של המצה או קורבן הפסח בבית המקדש, בתוך הפה. זו ההלכה האחרונה ואיתה, החכם שומע עד אליה והוא מרגיש טוב, עכשיו הוא מחובר. הרשע אומר: "מה העבודה הזאת לכם!" שימו לב, הרשע לא שואל, הוא אומר. הוא לא שואל: 'מה העבודה הזאת לכם?' הוא אומר: 'מה העבודה הזאת לכם! מה זה שווה בכלל?' מה נענה לרשע כזה? כל הילדים מרגישים פתאום, אולי סתם אנחנו פה, אולי בכלל עדיף ללכת למקום אחר?
רשע כזה, צריך בלשון הילדים 'להכניס לו גולה', להגיד לו משהו שקצת ייתן לו תחושה לא נעימה ברגע הראשון: 'אם היית שם לא היית נגאל!' מה, אנחנו רוצים להרחיק את הרשע? לא ולא! קודם כל אנחנו רוצים לקרב את כל הילדים האחרים, שלא ישמעו לרשע. אבל גם הרשע בעצמו, זה באמת מה שהוא רצה לשמוע. מה אתם חושבים, הוא שונא את אבא שלו? הוא סתם פתאום מתחיל להתפרץ בכל מיני מילים לא יפות? אלו מילים שהוא שמע מהחברים שלו, הוא שמע אותן ברחוב, (לחתוך מה שמסומן באדום) הוא שמע אותו בדיסקוטק, לא יודע איפה, והוא בא ופורץ אותן מול אבא - 'מה יש לך להגיד על זה, אבא?' כשאבא לא נבהל ולא אומר 'אוי...' אלא עומד מולו בשיא הביטחון ועונה לו תשובה לעניין, הבן אומר לעצמו: 'אבא שלי גבר!
אמנם הוא האכיל אותי קש, אבל באמת אני חיכיתי למשהו כזה, לאבא שלא מתבייש, וכשאני צועק עליו הוא לא מתקפל'. זה הרשע. התם, התם ילד מתוק: 'אבא למה לקחת את הקערה של המצות?' הו, עכשיו אני אספר לך סיפור. והתם כל כך שמח לשמוע את הסיפור: "בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"... אבל מה נעשה עם מי שאינו יודע לשאול? הוא בכלל לא רוצה לדעת, הוא שקוע לו בתוך הקומיקס או בתוך הספר או בתוך המשחקים שלו, לא מעניין אותו.
אני ניגש אליו ומתחיל לדבר אליו בלי שהוא שואל, מתוך הדיבורים האלו הוא מתעורר. "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" - אני מצביע לו על הפסח, על המצה, על המרור, בסופו של דבר גם הוא יתעורר. חג שמח שבו נאחד את כל עם ישראל כולו.