0465 שלום ילדים. בעצם יותר נכון להגיד שבת שלום. לא, לא התבלבלתי, אל תדאגו. אני מצלם עכשיו אז עכשיו לא שבת, זה לא יום שבו אסור לעשות מלאכה, אבל בכל זאת שבת שלום. הכי מדויק להגיד שבת הארץ שלום. בתורה כתוב על השמיטה שבת, כתוב "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ''. כמו בשבת רגילה גם שם כתוב "ביוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ''. אז אני רוצה לספר לכם סיפור. שני רבנים, אחד זה החזון אי''ש, רבי אברהם ישעיהו קרליץ זכר צדיק לברכה, והשני זה הרב מפונוביץ, הרב יוסף כהנמן זצ''ל.
הסיפור הזה קרה עוד לפני קום המדינה בשנת תש''ה, בקיבוץ 'חפץ חיים', שם התגוררו חקלאים שהקפידו על מצוות שמיטה. בכלל לא פשוט לשמור שמיטה, החקלאים בטח חששו, מאיפה הם יתפרנסו? אז החזון אי''ש והרב כהנמן נסעו לקיבוץ כדי לחזק את רוחם. כאשר שני גדולי הדור האלה עמדו מול השדות שלא עובדים, הם מאוד התרגשו. הם שמחו, וחיוך רחב עלה על פניהם. החזון אי''ש הביט על העץ, ואמר בהתרגשות: ''שבת שלום לך עץ!'' הרב מפונוביץ, הוא בכלל, הוא התכופף, הוא גחן על הקרקע, והוא נשק אותה בחום ואהבה: "שבת שלום לך אדמה".
נהיה לי צמרמורת רק לחשוב שהרב מנשק את האדמה ואומר לה 'שבת שלום'. אז למה השמיטה היא כמו שבת? אני אנסה להסביר לכם, לפי הדברים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זכר צדיק לברכה. הוא היה מגדולי הדורות גם בהלכה וגם באמונה. הוא כתב ספר על השמיטה, הוא קרא לספר הזה 'שַׁבָּת הָאָרֶץ'. בהקדמה של הספר הוא מסביר מה זו מצוות השמיטה, אבל קודם הוא מסביר מה זה שבת. אז יום השבת זה יום מנוחה בשביל כל יהודי. זה לא סתם שהגוף נח, אלא יום שגם הנפש נחה.
יום שבו האדם מרומם את הגוף שלו לקדושה, ועוסק בעבודת ה' בשמחה רוחנית, ב"מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּה'', כמו שאנחנו אומרים בתפילה. מכוחה של השבת יכול האדם לקדש גם את ימי החול, ולהמשיך את קדושת השבת על כל השבוע כולו. אז הרב קוק אומר שאת אותה הפעולה שהשבת פועלת על כל יחיד, אז השמיטה עושה את זה לכל האומה. השמיטה היא השבת של האומה. התורה נותנת לנו את השמיטה, שבה אין תחרות, אין קנאה. אתם יודעים שכל היבול והפירות הם הפקר וכולם יכולים לאכול מזה?!
אתם יודעים, בסוף השמיטה אפילו כל החובות נמחקים, והשמיטה, הערכים הנצחיים, הם מה שגורם לנו לעשות את הדברים, לא מה שאנחנו תמיד רודפים אחרי ההנאות של העולם הזה. על ידי זה עם ישראל כולו הופך להיות עם מוסרי וסבלן. אז הציווי המרכזי הוא לא על האדם היחיד אלא על הארץ, שבת הארץ. לא מספיק שאדם פרטי ישמור ולא יעבד את האדמה שלו בשביעית, השבתון חייב להיות של האומה השלמה בארצה, שהאומה כולה תהיה יותר טובה. אז שבת שלום ילדים מתוקים.