שלום לכם ילדים אהובים. אנחנו נמצאים בשנת השמיטה, השנה שהיא השבת של כל עם ישראל, השבת של ארץ ישראל. וכדי להכיר את המתנה הגדולה הזאת, את הברכה הגדולה שנתן לנו הקדוש ברוך הוא בשנת השמיטה, כדאי לנו מאוד להסתכל על מתנה אחרת, על השבת שלנו. משל למה הדבר דומה, ילדים? דמיינו לעצמכם שיש איזה מכשיר עם המון המון המון פונקציות, כשלוחצים על זה הוא עושה ככה, כשלוחצים על דבר אחר הוא עושה אחרת, וקיבלנו אותו במתנה, אבל אנחנו לא מכירים את כל מה שיש שם.
צריכים לחקור, ללמוד איזו מתנה גדולה קיבלנו. ואחרי שקוראים את ספר ההדרכה, אחרי ששואלים ומתעניינים, פתאום אנחנו מבינים כמה השקיעו עבורנו וכמה המכשיר הזה הוא מיוחד. ככה גם לגבי שנת השמיטה. אני רוצה לדבר איתכם, ילדים אהובים, על הֶקְשֵׁר אחד של המתנה המיוחדת שקיבלנו, וזו המתנה של המשפחה. בשבת הפרטית שלנו, לא רק אבא מצווה לשבות, ככה כתוב בעשרת הדיברות: "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ".
כל המשפחה כולה עוצרת, יש שקט, יש שלווה. מה קורה כשיש שקט ושלווה? פתאום אפשר לבוא ולדבר עם הבן אדם שמולי, בלי לקבל ממנו משהו, בלי שהוא צריך למלא איזו משימה מסוימת, או הוא צריך, לא יודע, לתת לי איזה דבר מסוים. לא, לדבר איתו- מה נוח לך? מה אתה חושב? מה דעתך על...? להתחיל לברר עניינים מיוחדים של אמונה, של הקשר שלנו לקדוש ברוך הוא, בירור מי אנחנו כעם ישראל, מה זה אומר להיות עם ישראל…? את זה אנחנו זוכים לקיים בשבת. אבל בשנת השמיטה, שהיא שנה שלמה, החקלאים שבדרך כלל, מי שמכיר את מקצוע החקלאות יודע שזה עסק משפחתי, עסק משפחתי שהיה מערב את כל המשפחה כולה בפנים.
לילדים- לבן הייתה משימה, ולבת הייתה משימה, ולאישה, וכולם ביחד היו עם משימות. והנה עכשיו יש שקט, ואין לחץ, ואפשר לבוא ולפגוש את המשפחה, לדבר עם המשפחה. כמה זה חשוב, כמה זה חשוב שהקשר במשפחה יהיה מלא בקדושה ובבירור של האמונה היהודית, של הקשר שלנו לעם ישראל ולתורת ישראל, ואת זה קיבלנו במתנה בשנת השמיטה. להתראות, ילדים אהובים!