שלום! היום נלמד על תפילה בפרשת בראשית. פרשת בראשית, בריאת העולם, הקדוש ברוך הוא בורא את כל העולם, והתורה מאריכה בפירוט התיאור הזה, של איך נברא העולם. התורה היא בוודאי לא ספר היסטוריה, וגם לא ספר גאוגרפיה ולא ספר ביולוגיה, אז למה היא צריכה לפרט את כל הבריאה? מספיק היה שאומרת הייתה לנו התורה בצורה יותר כללית מה נברא בכל יום. למה צריך לרדת לכל מיני פרטי פרטים של כל דבר בעולם? אז חשבתי, כתוב בחז''ל: "חייב כל אדם לומר: 'כל העולם לא נברא אלא בשבילי'", וזה דבר מאוד מוזר.
מה פתאום כל העולם לא נברא אלא בשבילי? ובכלל, הוא נברא בשבילי, או בשבילכם? גם וגם? איך זה יכול להיות? אז יש פירוש נפלא של רבי נחמן מברסלב, בספר ליקוטי מוהר''ן, והוא כותב: ''כי צריך כל אדם לומר כל העולם לא נברא אלא בשבילי...'' מה זה אומר? מה המשמעות של זה? "נמצא, שצריך אני לראות ולעיין..." לחפש, להסתכל, "בכל עת בתיקון העולם, ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבור העולם". אם העולם נברא בשבילי - זה אומר שיש לי אחריות על העולם, זה אומר שיש לי מה לעשות, שאני צריך לעשות לעולם.
ויש עשייה בידיים: איך אני יכול לתקן, מה אני יכול לעזור, איזה חסרונות אני יכול למלא. יש דברים שהם לא בידיים שלי, אני יכול להתפלל בעבורם. בעבור מי? בעבור העולם, על כל החלקים שלו, על כל הבריאה שמפורטת בפרשת בראשית. על בעלי החיים, ועל הטבע, ועל בני האדם... לפעמים יש אנשים שהם בצרה בעולם, או יש עם נידח בצרה בעולם, ולפעמים יש בעלי חיים שהם בצרה, גם על זה יש להתפלל. התורה מלמדת אותנו להרבות בטוב, ואם העולם נברא בשבילי, אז יש לי אחריות על העולם.
גם לילד קטן יכולה להיות אחריות על העולם. על מה הוא בוחר להתפלל? על מה את בוחרת להתפלל כשאת מסתכלת על העולם? אז אני רוצה לברך אותי ואתכם, שכל הזמן נראה את העולם, ואם נראה חסרונות בעולם - אז נתאמץ לתקן אותם, ואם יש דברים שאנחנו לא יכולים לתקן אותם בפועל, נזכה להתפלל עליהם. שבת שלום.