שלום תלמידות יקרות. היום אני רוצה לספר לכן על תפילה מיוחדת. לא תפילה של גדול הדור, אלא תפילה פשוטה, תפילה שלי. יום אחד הרגשתי מודאגת ורציתי לבקש משהו. ראיתי שאני לבד בבית וליבי נפתח לתפילה, התחלתי להתפלל. מסידור, אתן שואלות? לא, לא בדיוק, אלא מהמילים שלי. התחלתי להתפלל מהלב, וכך היה, דיברתי וסיפרתי וביקשתי והודיתי לקדוש ברוך הוא על כל הטוב שנתן לי עד היום, אפילו קצת בכיתי. וזאת הייתה תפילה ממש, ממש, ממש במילים שלי. ופתאום, אתן לא מאמינות מה קרה!
לא, בנות, לא קיבלתי פתאום הארה משמיים ולא דפקו בדלת ונתנו לי בדיוק את מה שביקשתי, אלא שהרגשתי חיבוק ענק מהקדוש ברוך הוא, הרגשתי שה' נמצא כאן איתי, שומע, דואג לי, אכפת לו והוא רוצה לעזור לי. איך הרגשתי את זה? פשוט בלב, בתוכי. ואז, פתאום, לא רק שלא הייתי מודאגת אלא שהייתי גם מאוד שמחה ומלאה ביטחון ואמונה, יודעת שלא משנה מה יהיה, יהיה בסדר, אני יכולה לסמוך על אבא שבשמיים! בנות יקרות, זו כוחה של תפילה. לתפילה נכנסתי בן אדם אחד ויצאתי בן אדם אחר, הרבה יותר חזקה, הרבה יותר טובה, הרבה יותר מאמינה.
אז אולי כשיש לנו צרות וטיפה קשה לנו, או גם כשאנחנו רוצות לספר דברים שמחים - פשוט נדבר אליו, כי הוא תמיד נמצא שם ורוצה מאוד מאוד לשמוע אל התפילה שלנו.