שלום ילדים יקרים. בפסוקי דזמרה אנחנו זוכים להגיד יום יום את שירת הים. בואו ננסה להבין אותה. היום אנחנו מתקדמים בלימוד פרשת בשלח. בשיעור הקודם למדנו על הנס המופלא של קריעת ים סוף. בסוף פרק י''ד למדנו את הפסוקים המסכמים את ישועות ה' ואת יראת ה' הגדולה של בני ישראל. האמונה שהתמלאו בה, גם בה' וגם במשה עבדו. כעת משה ובני ישראל שרים שירה לה', שירה של תודה לה' על נפלאותיו. כך נראית השירה בתורה, יש לה מבנה מיוחד. בשירה יש הרבה מילים בשפה גבוהה, יש תיאורים ציוריים יש גם דימויים רבים.
מה בני ישראל שרים בשירת הים? אז אנחנו נראה שהם משבחים, מהללים ומודים לה', ומתארים את נס קריעת ים סוף. הם גם מספרים עד כמה כל הגויים מסביב יפחדו כשישמעו על הנס, ולבסוף מתפללים על העתיד, שה' יביא אותם לארץ ולמקדש. כשיודעים למה אנחנו מצפים בשירה, גם כשהמילים קשות, אפשר להבין באופן כללי על מה מדברים. כעת נשמע את שירת הים מפי רב יזהר, ואתם מוזמנים להצטרף לשירה. תנסו תוך כדי השירה, לשים לב מה אומרות מילות השירה, ומיד לאחר מכן נלמד מספר פסוקים מתוך השירה.
אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר. אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב.
וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ. וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם. אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים. מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא.
נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ. תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ.
ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם. השירה מסתיימת במילים ''כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב יְהוָה עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם''. כל הכבוד שהצטרפתם לשירה, וכעת נלמד מספר פסוקים מתוך השירה. בשירה מספרים שאנחנו שרים ומהללים את ה', אם תראו בפסוקים כאן: 'אָשִׁירָה', 'אַנְוֵהוּ' מלשון נוי, אקשט את שמו של ה', 'אֲרֹמְמֶנְהוּ' - ארומם ואגדל את שמו על ידי כל מה שנספר על ה' בשירה.
נלמד כעת פסוקים המתארים את נס קריעת ים סוף. ''מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם", השליך לים, ''וּמִבְחַר שָֽלִשָׁיו'', החיילים המובחרים של פרעה, ''טֻבְּעוּ בְיַם־סוּף''. כאן יש דימוי. דימוי, הכוונה היא שאנחנו מתארים דבר, ואומרים שהוא דומה למשהו מוכר אחר. דימוי - מלשון דומה, הוא כמו. אז בואו נראה: ''תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ'', תְּהֹמֹת - זה מים, יְכַסְיֻמוּ - כיסו אותם, את המצרים, והמצרים 'יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן', המצרים ירדו לעומק הים כמו אבן, כמו אבן שנזרקת למים ומגיעה לקרקעית הים, כך המצרים טבעו.
בפסוק הבא יש דימויים נוספים, הפעם של המים העומדים מימינם ומשמאלם של עם ישראל. אז בואו נראה למה דומים המים העומדים: ''נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם''. נֶעֶרְמוּ מַיִם - המים נערמו בערימות, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים - המים הנוזלים ניצבו כמו נד שפירושו חומה. דמיינו חומות מים משני הצדדים. תְהֹמֹת - זה מים, קפאו בְּלֶב יָם - המים נעמדו כמו שני גושים מוצקים שלא נשפכים. אָמַר אוֹיֵב - האויב, המצרים, אמרו: אֶרְדֹּף, אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל - אנחנו נרדוף אחרי בני ישראל, נשיג אותם, נחלק את השלל שניקח מהם, ובסוף תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי - נוריש את בני ישראל, נהרוג אותם.
אחרי כל התוכניות הגדולות שלהם, אתה ה' נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, ומה קרה? כִּסָּמוֹ יָם - הים כיסה אותם, ושוב יש דימוי שמזכיר את הדימוי של האבן. צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים - כמו שהעופרת, שהיא מתכת כבדה מאוד, היא צוללת ושוקעת בקרקעית הים, כך המצרים האדירים שכל כך איימו על עם ישראל, טובעים לקרקעית הים. כעת נלמד פסוקים, שמספרים על כמה העמים שישמעו ממרחקים על נס קריעת ים סוף, ירגישו פחד עצום. שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן - יאבדו את השלווה שלהם.
חִיל אָחַז - פחד אחז את יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד. גם אילי מואב, המנהיגים של מואב, רועדים מפחד. נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן - נָמֹגוּ זה נמסו, נמסו מפחד יושבי כנען. לקראת סוף השירה עם ישראל מבטא את הציפייה לעתיד, מתפללים לה': תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמו - תביא אותנו, ותיטע אותנו בהר נחלתך. מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' - מכון לשבתך, מקום שבו תשרה השכינה, מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ, ושייבנה בית המקדש.
ובפסוק הזה: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד- עם ישראל מבטא את זה שה' הוא שמולך על כל העולם, והוא זה שימלוך לתמיד, לנצח. למדנו היום חלק מפסוקי השירה. מי מכם שירצה לנסות ללמוד פסוקים נוספים, תבוא עליו הברכה. להתראות ילדים.