שלום לכולם. היום בעזרת ה' אנחנו מתחילים ללמוד על פסוקי דזמרא, פסוקי התשבחות לקדוש ברוך הוא. לפני תפילת שמונה עשרה שאנחנו עומדים ממש ומבקשים, אנחנו אומרים פרקי תהילים ועוד דברי תשבחות, ואת דברי התשבחות האלו מתחילים בברכת 'בָּרוּךְ שֶׁאָמַר', ומסיימים בברכת 'יִשְׁתַּבַּח'. היום נלמד על ברכת 'בָּרוּךְ שֶׁאָמַר'. ברכת 'בָּרוּךְ שֶׁאָמַר' זו ברכה שיש בה הרבה הלכות שנקבעו על פי הסוד. זה אומר שרק חכמי המקובלים הגדולים יודעים להסביר מדוע.
אנחנו רק יודעים שככה עושים להלכה ולא מבינים למה. אני אוהב מאוד לדעת, שאני לא יודע הכל, שיש חכמים גדולים ממני, שהם קבעו את ההלכה. לדוגמא חכמי המקובלים כתבו, שכשאומרים את ברכת 'בָּרוּךְ שֶׁאָמַר', ראוי להחזיק את שתי הציציות הקדמיות ביד ימין, ובסוף הברכה נותנים נשיקה. מדוע? אני לא יודע למה. עוד דבר, אמרו שראוי להגיד את זה בניגון ובנעימה, בגלל שזה דברי שבח כל כך גדולים. עד כדי כך הם אומרים שזה גדול, שאנשי כנסת הגדולה פתאום ראו פתק מהשמיים, ובפתק היה כתוב את דברי הברכה האלו, עם פ''ז מילים, שמונים ושבע מילים.
הם התרגשו ומיד קבעו את הנוסח של הברכה הזו. אומנם אחר כך נוספו עוד מילים, אז אם תנסו בסוף הסרטון לספור, אולי בנוסח שלכם יש כבר יותר משמונים ושבע. של מספר מילים, של ציצית, שנוהגים לומר את זה דווקא כשעומדים בגלל החשיבות של הברכה. אז בואו כבר ונלמד על הברכה עם הרב הראל. בבקשה. שלום תלמידים יקרים. היום נלמד ונספר על ברכת 'בָּרוּךְ שֶׁאָמַר'. זו הברכה הפותחת את פסוקי דזמרא, בתוך תפילת שחרית. הבה נעיין כעת בתוך המילים העצומות של הברכה הזו.
הברכה מחולקת לשניים: בחלק הראשון אנחנו מציינים סדרה של ברכות לקדוש ברוך הוא, ובחלק השני אנחנו אומרים את הברכה עצמה. אנחנו מתחילים ואומרים ''בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם''. אין שבח יותר גדול מזה לקדוש ברוך הוא: באמירה בלבד, העולם נברא, באמירה, בפיו של הקדוש ברוך הוא. אנו ממשיכים ואומרים ''בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם , בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו''. הקדוש ברוך הוא חי לעד וקיים לנצח, פודה ומציל.
לאחר הסדרה הזו אנו עוברים לברכה עצמה. מתחילים בבָּרוּךְ ומסיימים בבָּרוּךְ. ''בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הָאֵל אָב הָרַחֲמָן'', אבא של כל המרחמים. ''מְהֻלָּל, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר... וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדֶּךָ נְהַלֶּלְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת'', כלומר אנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא: הנה אנו עומדים לומר את פרקי הזמרה, את פסוקי דזמרא, שהם דברי השבח, הם הזמירות שמגדלים ומשבחים ומפארים וממליכים אותך.
אנו עומדים להגיד את הדברים הנפלאים הללו, ומתוך כך אנחנו נוכל לגשת לתפילת העמידה, שהיא היא השיא של התפילה, השיחה עם הקדוש ברוך הוא. שנזכה באמת לומר בכוונה רבה את פרקי הזמרה, ונזכה שהקדוש ברוך הוא יקבל ברחמים וברצון את תפילתנו.