שלום לכם ילדים מתוקים! היום אני רוצה לספר לכם על הרב שלום נח ברזובסקי, בעל ה'נתיבות שלום'. הוא היה אוהב כל כך את הכותל המערבי, את שריד בית מקדשנו. כשהוא הגיע פעם ראשונה לארץ, הוא בא להתפלל ליד הכותל, והוא שלח מכתב למשפחה שלו שבו הוא מבקש סליחה: 'אני רציתי להתפלל עליכם ליד מקום המקדש, הכי קרוב שאפשר, אבל לא הצלחתי. הייתי כל כך מלא בגעגועים לקדוש ברוך הוא, שהדבר היחיד שהייתי מסוגל להתפלל עליו היה זה שהקדוש ברוך הוא יחזיר שכינתו לציון'.
תדעו לכם, שכל כך היה חשוב בעיניו התפילה במקום הזה, שהוא לא היה מוכן סתם לנסוע לשם. לא, ליד הכותל המערבי, המקום הכי קרוב למקום המקדש שאפשר היה להתפלל, לשם לא הולכים 'על הדרך', לשם הולכים במיוחד, ומתלבשים במיוחד, ובאים במיוחד להתפלל! אם היה מישהו בא אליו ואומר: "תשמע הרב: קשה לי, וקשה לי ללמוד, או יש לי צרות", הוא היה שולח אותו להתפלל ליד הכותל המערבי. אתם יודעים, שאנחנו עוד לא זכינו לבית המקדש, וכל ערב פסח הוא היה נוסע במיוחד להגיד 'סדר קורבן פסח' במקום הכי קרוב שאפשר, בכותל המערבי.
לקראת סוף חייו, כשהוא כבר היה זקן, הוא אמר דבר כזה: אם רק הייתי מסוגל, הייתי לוקח את כל הדברים שלי, והולך וגר ליד הכותל. כל כך הוא אהב את הכותל! ילדים מתוקים, אנחנו זוכים ברוך ה'. אנחנו יכולים ללכת לכותל ממש בקלות. יש כבישים טובים, ויש הסעות, ויש אוטובוסים, ורכבת קלה וחניונים גדולים שאפשר להחנות את האוטו וללכת, ואנחנו צריכים ללכת לשם מלאים בגעגועים לקדוש ברוך הוא, ומלאים באמונה ששם אנחנו כל כך קרובים לקדוש ברוך הוא, הוא ממש שומע את התפילות שלנו.
אז כשאנחנו נזכה פעם הבאה להיות שם, אנחנו נזכר בבעל ה'נתיבות שלום', כמה הוא אהב את המקום הזה, ואנחנו נתמלא בהתרגשות, ונתמלא בשמחה שאנחנו זוכים להיות קרובים לקדוש ברוך הוא. ולא נשכח להתפלל לקדוש ברוך הוא: ''בבקשה תחזיר לנו את בית המקדש! תחזיר לנו את המקום הזה שבו נהיה עוד יותר קרובים אליך!''. בעזרת ה', ה' ישמע תפילתנו ויחזיר שכינתו לציון במהרה.