בהיום נלמד על המזמור שהיו אומרים הלווים בבית המקדש ביום רביעי, מזמור צ''ד. המזמור פותח במעשים של הרשעים, שהם מתגאים, מתנשאים... הם מתנשאים על ה', מתנשאים על עם ישראל, מתנשאים על אלמנות ויתומים וגרים. הם לא עושים צדק, הם עושים רשעה, ואומרים לעצמם: 'ה' לא רואה, ה' לא מבין... הנה, הוא לא עושה לנו כלום!' אבל אומר דוד המלך בספר תהילים, והלווים היו אומרים את זה בבית המקדש: ''ה' יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם''. הוא אפילו יודע מחשבות של בני אדם, מה אתם חושבים, מי שמייסר עמים ומעניש אותם - לא יכול עכשיו להעניש אתכם?!
מי שברא את האוזניים לא שומע?! מי שברא את העיניים לא רואה?! בוודאי שהקדוש ברוך הוא רואה ושומע ומבין ויעניש אתכם. לעומת זה, מי שלומד תורה: ''אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ''. יכול להיות שעכשיו יש לו זמנית משהו רע, יש לו ייסורים, אבל ''לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע''. בימים שיהיה לרשע רע, בעולם הבא, אולי גם בעולם הזה בשלבים מאוחרים יותר, כשהקדוש ברוך הוא יתגלה ויופיע, ויראה לכולם את עליונותו של עם ישראל ואת התפקיד של עם ישראל, אז כולם יבינו שהקדוש ברוך הוא עושה משפט, דבר שהיום, לפעמים, זה נראה לנו אחרת, לא רואים ישר את העונש, אבל כולם יידעו ויכירו בזה, ולכן המזמור מסיים בזה שהקדוש ברוך הוא מעניש את הרשעים.
יש כאלה שמוסיפים אחרי המזמור הזה את הפסוקים של תודה לקדוש ברוך הוא, פסוקים מהפרק הבא: ''לְכוּ נְרַנְּנָה לַה', נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ''. כשהקדוש ברוך הוא ינקום ויעניש את הרשעים שעושים צרות לעם ישראל, את הרשעים שעושים צרות ליתומים ולאלמנות, אז כולנו, כל העולם כולו, יידע לרנן לה'. להתראות.