שלום ילדים יקרים. היום אנחנו נדבר קצת על ענין החידוש בתפילה, איך אפשר כל יום להתחדש, כל יום לשמוח בתפילה מחדש. כי באמת התפילה זה מרכז החיים, הכוזרי אומר שזה הפרי של הזמן, זה זמן שאנחנו נפגשים עם מלך מלכי המלכים, למרות שזה קורה כל יום מחדש, וקורה שלוש פעמים ביום, אנחנו צריכים כל פעם להתחדש מחדש. כדי להבין את זה, אספר לכם על משל המכונית: היה פעם סיפור, שבאו שני אנשים לחנות שמוכרת מכוניות ושני אנשים באו למוכר וביקשו לקנות מכונית.
שילמו את הכסף, וקיבלו את המפתחות, רק המוכר אמר להם לפני שהם הולכים אמר להם: יש הוראות איך משתמשים ברכב בצורה הכי טובה. הוא אמר להם: כל יום צריך לנסוע עם הרכב לפחות חצי שעה, ופעם בשבוע צריך לנסוע שעתיים, ופעם בשנה צריך לנסוע איתו יום שלם. אם תשמרו על הרכב ככה, הוא יהיה מצוין, ייקח אתכם לכל מקום שאתם רוצים. נתן להם את המפתחות ואמר להם: עוד שנה תבואו חזרה ונראה איך האוטו, אם הוא בסדר, אם צריך לטפל בו. באמת שני האנשים הלכו בשמחה עם הרכב החדש הביתה.
אחרי שנה חזרו שני האנשים לחנות. אז המוכר שאל את הבחור הראשון: "נו, איך הרכב?" הבחור כולו היה שמח ואמר: "איזה יופי של מכונית! היא ממש עזרה לי בחיים: כל יום אני צריך לנסוע לעבודה, אז היא לקחה אותי לעבודה, החזירה אותי, אף פעם היא לא נתקעה, תמיד הביאה אותי למחוז חפצי לאן שאני רוצה. ופעם בשבוע הייתי באמת עושה נסיעה יותר ארוכה, ותמיד הרכב היה נוסע מצויין בלי בעיות. פעם בשנה הייתי עושה איזה טיול גדול עם המשפחה, יום שלם הרכב לקח אותי לכל מקום שאני רוצה.
מצויין! רכב מצויין, ממש נפלא. לאחר כמה דקות הגיע הבחור השני. שאל אותו המוכר: "איך הרכב החדש שלך?" "אוי", אמר האיש: "הרכב הזה הרס לי את החיים". "הרס לך את החיים?! למה הוא הרס לך את החיים?" אומר: "תשמע, אני בכלל לא צריך לנסוע לשום מקום. אני עובד מהבית, וכל יום הייתי צריך להיכנס לרכב, ולהפעיל את המנוע לחצי שעה ולחכות, כי אתה אמרת שכל יום צריך להיות ברכב חצי שעה, ופעם בשבוע - זה עוד יותר קשה, אני יושב באוטו שעתיים, מפעיל את המנוע שעתיים, יושב מחכה שהזמן יעבור.
אבל פעם בשנה, שצריך יום שלם, זה ממש סיוט! לא מבין למה אני צריך את הרכב הזה". מה אתם אומרים ילדים על הסיפור הזה? צחק המוכר על האיש השני, אמר לו: "אז בשביל מה קנית רכב, אם אתה לא רוצה להגיע לשום מקום?!". הסיפור הזה של המכונית זה משל התפילה. התפילה זה כמו מכונית, היא אמורה לקחת אותנו, להוציא אותנו מכל הדברים של העולם הזה, מכל השטויות, לחבר אותנו למקום אחר, להסיע אותנו ממש לחיבור עם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. מי שבאמת רוצה לנסוע, רוצה להתקדם, רוצה להתחבר – אז התפילה זה מצויין, זה ממש לוקח אותנו, מכניס אותנו לכל מיני מחשבות יותר עמוקות, לכל מיני בקשות יותר גדולות מהדברים הרגילים שלנו.
לכן התפילה ממש יכולה לקחת אותנו, לחבר אותנו לדברים הרבה יותר גבוהים, ובסופו של דבר להתחבר עם מלך מלכי המלכים. אבל מי שחושב שהתפילה זה סתם משהו שצריך לעשות כל יום חצי שעה, ופעם בשבוע, בשבת, צריך עוד יותר, ובכלל אתם יודעים, יש יום אחד שנקרא יום כיפור שכל היום מתפללים, מי שלא מבין שתפילה אמורה לקחת אותו, לחבר אותו למקומות יותר גבוהים, אז באמת התפילה היא קשה מאד. אבל מי שבאמת מרגיש כל פעם שהוא בא לתפילה, אפילו אם זה שחרית של יום רגיל, ומנחה וערבית, בשבתות וחגים, ובעיקר יום הכיפורים שזה יום שלם של תפילה, והוא מבין שהתפילה לוקחת אותו, מסיעה אותו כמו מכונית.
לוקחת אותו מהשטויות הרגילות שלנו לדברים הרבה הרבה יותר גבוהים, להתחבר עם בקשות שחז"ל כתבו לנו, להתחבר עם מלך מלכי המלכים, אז ממילא הוא יכול כל פעם להתחדש מחדש. אנחנו צריכים שאנחנו נכנסים לתפילה, פותחים את הסידור, כמו שבן אדם נכנס לרכב, יאללה, בוא נתחיל לנסוע, בוא נתחיל להתקדם, ניסע יחד עם הבקשות, ניסע יחד עם המילים של התפילה, עם המילים של אנשי כנסת הגדולה, וככה נתחבר יותר אל מלך מלכי המלכים. אנחנו ככה נחשוב על זה, גם לפני התפילה, ואנחנו נכין את עצמנו לזה, ממילא נוכל כל פעם להתחדש ולשמוח בתפילה מחדש.
אז אני מאחל לכם, ילדים יקרים, אני מאחל גם לי ולכולנו - שאנחנו נדע באמת לשמוח בתפילה, להתחבר בתפילה,ובאמת, שהתפילה תיקח אותנו למקומות חדשים, לעולמות חדשים, לחיבורים חדשים.