שלום ילדים, חג שמח. אנחנו בליל הסדר והיום אנחנו נדבר על ארבע כוסות, ארבע כוסות של ליל הסדר. החג, כשמו כן הוא - פ-סח, הפה שלנו שח, פתוח, ועושה את מצוות החג גם בדיבור וגם באכילה. כידוע, ארבע הכוסות שאנחנו שותים הן כנגד ארבע לשונות של גאולה: וְהוֹצֵאתִי, וְהִצַּלְתִּי, וְגָאַלְתִּי, וְלָקַחְתִּי. בכל חג יש "פִּרְסוּמֵי נִיסָא". ה'פִּרְסוּמֵי נִיסָא' של פסח הוא ארבע הכוסות, שאותן אנחנו שותים בהסבת שמאל כמו בני מלכים, כמו בני חורין.
כשאוכלים אוכל - אז בהתחלה זה טעים, החשק גדול, אחר כך האוכל הולך ונהיה יותר ויותר כבד עלינו. לעומת זאת, ביין זה הפוך - אתה שותה כוס, נכנס לזה, עוד כוס - יותר, וככל שאתה שותה יותר, ככה זה יותר ויותר משפיע עליך. ככה גם גאולתן של ישראל, קִמְעָא קִמְעָא. לאט לאט הגאולה הולכת ומשתלמת עד שהיא מגיעה לגאולה השלמה, לכוס החמישית שהיא כוס של אליהו. הרמב"ם אומר שארבע כוסות של ליל הסדר באות לחלק את הלילה הזה. מתחילים בקידוש כמו כל שבת וחג, מקדשים את הזמן, מקדשים את כל המעשים שאנחנו הולכים לעשות הערב.
אחר כך יש את ה'מַגִּיד', סיפור יציאת מצרים. לדבר הזה מקדישים כוס, זאת הכוס השנייה. הכוס השלישית היא מוקדשת לאכילה. סיימנו ברכת המזון, מברכים אותה על הכוס. הכוס השלישית בעצם היא כנגד כל האכילות שהיו לנו בערב הזה - סעודת החג, אכילת המצה, אכילת המרור. והשיא של הערב הוא בכוס הרביעית, שבה גומרים על ההלל "אֵין שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיַּיִן." אומרים את ההלל על כוס רביעית של יין. אז מה ראינו? ראינו שארבע כוסות מלוות את ה'פה שח', את האכילות ואת הדיבורים שלנו.
את האכילות בקידוש, כוס ראשונה וכוס שלישית של ברכת המזון, ובדיבור כוס שנייה וכוס רביעית, הדיבור של ברכת המזון ושל ההלל. הפה שלנו עסוק מאוד בערב הזה בתפילות ובהלל לה' יתברך, גם בברכת הקידוש, גם בברכת המזון, גם בהלל, כולנו תפילה לה' יתברך. הלילה הזה פינו מלא שירה. חג שמח!