שלום תלמידים. היום אנחנו הולכים ללמוד על המזמור שהכי חשוב בפסוקי דזמרא. הגמרא אומרת שצריך לומר אותו שלוש פעמים ביום. אתם יודעים מהו המזמור? ניתן לכם עוד רמז: אומרים אותו בתפילת שחרית בפסוקי דזמרא, אומרים אותו בתפילת שחרית אחרי שמונה עשרה, ואומרים אותו לפני תפילת מנחה. אתם יודעים, יודעים למה אני מתכוון? "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה". הפרק הזה שדוד המלך אומר, מיוחד בכך, אומרת הגמרא שהוא מסודר לפי הא"ב, מ-א' עד ת'.
בו דוד המלך מפאר ומשבח את הקדוש ברוך הוא מא' עד ת', אבל חסרה אות אחת, בכל זאת חסרה, אתם יודעים איזה אות? אות נון, הנון נפלה. למה הנון נופלת? כי הנון מרמזת על נפילה ודוד המלך אומר: נפילה, אנחנו לא רוצים שיהיו נפילות. אבל בכל זאת דוד המלך מרמז גם על הנפילה, באיזה אות? בסמך: 'סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנֹּפְלִים'. אז בואו נתחיל ללמוד לאט לאט את תחילת הפרק, ותראו שהוא לפי א"ב. אז קודם כל ההקדמה לפרק זה: "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו." אשרי ישראל שיושבים בבתי מדרשיות, בבתי כנסיות ומהללים את ה'.
אשרי העם שהוא ככה ואשרי העם שה' הוא אלוהינו. "תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד. בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד. גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר. דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ. הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה. וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה.
זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ. חַנּוּן וְרַחוּם ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד. טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו." תראו איזה שבח נפלא כתוב בפסוקים האלו, אנחנו בכל יום מברכים ומהללים את ה'. לא רק בכל יום אלא 'דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ', מדור לדור אנחנו, גם הדורות שלפני, גם הדורות שאחרי, אנחנו מהללים את ה'. למה? כי ה' הוא גדול, 'גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר'.
ככל שאנחנו נעמיק ונחקור ונראה - אנחנו לא נספיק להקיף את כל שבחיו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אנחנו כל יום נאמר את המזמור הזה, כל יום אנחנו לא רק נאמר, אלה גם נבין בשכל, אבל יותר חשוב, נרגיש ברגש. תראו כמה מילים של הבעות של התפעלות ושמחה: 'וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה', 'נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ', 'גְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה', 'זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ', נביע את זה, 'צִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ', נשיר את זה, 'חַנּוּן וְרַחוּם ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם', הקדוש ברוך הוא חן אותנו ומרחם עלינו ומאריך אפו גם אם לא מגיע לנו, 'וּגְדָל חָסֶד', גם שלא בדיוק מגיע לנו החסד, אבל הוא מגדיל את החסד עלינו.
'וטוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו' ואומרת הגמרא, זה לא מספיק, זה טוב מאוד שאנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא גדול וחנון ורחום, אבל הגמרא אומרת לנו: "מה הוא - חנון אף אתה חנון, מה הוא רחום - אף אתה רחום, מה הוא גדול חסד - גם אתה תהיה גדול חסד", אנחנו הולכים בדרכיו של הקדוש ברוך הוא, ואנחנו גם נהיה טוב לכל ורחמינו על כל מעשיו של הקדוש ברוך הוא. זה מה שדוד המלך רוצה ומתפעל ומשבח וגם אנחנו ממשיכים את דרכו ומהללים ומשבחים את הקדוש ברוך הוא. אז להתראות ילדים ושנזכה להגיד את זה מכל הלב.